שחרור משקעים באמצעות אקסיומות

מקורה של המילה אקסיומה ביוונית עתיקה ופירושה "עיקרון מובן מאליו", שאינו מצריך הוכחה.

אקסיומה בלוגיקה היא הנחה בסיסית (או "נקודת מוצא") במערכת לוגית מסוימת, אליה מתייחסים כנכונה. אקסיומות אינן מחייבות ניסוח אמת אינטואיטיבית ברורה מאליה, אלא רק סיפוק הנחת יסוד אשר אין מנסים לערער אותה (שכן מדובר בקביעה).

אקסיומה מהווה עוגן - נקודת משקל רבת משמעות ברמה המחשבתית, תפיסתית, מודעותית ותודעתית ומהווה משקל שכנגד לשכל והיגיון, בלבול או התנגדויות שהאגו יכול ליצור, או הצפה שיכולה להתבטא בתהליך ההתפתחות או הריפוי, במפגש עם כאב או אזורים של טראומה במערכת.

***

האקסיומות בהן אנו משתמשים באוניברסיטה הקוסמית (אשר חלקן מופיע בתמונה למעלה) מביאות מראה מקום גבוה, הנחות יסוד שהן אמת גבוהה-קוסמית שמחברת לחוקיות המאפשרת שינוי נקודת מוצא תפישתית. האקסיומה תשחרר מהתבוננות המתבססת על מציאות פנימית, אישית.

כאשר נתחבר, נכיר ונבין את המשמעות הגבוהה של האקסיומה היא תאפשר את הרחבת התפישה שלנו, את הפענוח הגבוה ואת היציאה מהזדהות ופרשנות.

האקסיומות יכולות להיות מגוונות (לא רק אלו שבהן אנו משתמשים באוניברסיטה) ואם בתוך תהליכי ההתפתחות אנו מזהים עיקרון מסויים, או תהליך שעובד עבורנו פעם אחר פעם, זוהי אקסיומה אשר ניתן לנו לחזור אליה ולהשתמש בה..

***

כאשר נתבונן על אירוע כואב או טראומתי מנקודת מוצא תפישתית חדשה אותה מביאה האקסיומה, נוכל לפענח ולהבין בדרך שונה את מהלך החיים והסיפורים המלווים אותם.

נתבונן על אירוע כחלק מרצף של התפתחות בתוך מרחב שההיצע שלו היה קיצוני וכלל חוויות, שלא כולן נעימות.

ידיעה זו משנה את התפישה וההבנה שלנו - הנשמה מפיקה מכל דבר תנועה התפתחותית. הנשמה בחרה בהתפתחות דרך מגוון חוויות, ללא שפיטה. אנו, כנקודות קצה של הנשמה, ביקשנו לחוות וללמוד, כתוצאה מאותו אירוע נוצר שינוי, נוצרה תנועה למדרגנ חדשה. אלמלא אותו אירוע התנועה קדימה היתה "חסרה" את אותה למידה שאותה ביקשה הנשמה שלנו.

***

על-מנת להתייצב על מדרגה חדשה שבה לא מתקיים סבל או כאב, נדרש ללמוד לנהל את הנפש ולבטא אחריות ומחויבות כלפי תהליך הריפוי המלא:

√ זיהוי של טראומות ומשקעים מן העבר המשפיעים על ההווה

√ מחויבות ומוכנות לעבור באופן מודע וער דרך כאב, צרימה וקושי שעולה, על-מנת לאפשר לתהליך יישור ההדורים והריפוי להתרחש.

כאשר מופיע כאב, מהעבר או בהווה, נפתח פרוזדור אשר בו ניתן לנוע, לעבור דרכו וליצור תהליך פנימי מלא, ריפוי והחלמה.

בפרוזדור שלהלן מוצע השימוש באקסיומות כתמיכה לשחרור מטראומות או כאב.

ההזמנה היא לעבור בפרוזדור כאשר הינכם נכנסים אליו מתוך בחירה חופשית מודעת להסכים לשחרר מנעדי עבר ולהשתנות, להשיל טראומות וכאבים ולצאת בסופו קלים יותר ומשוחררים ממגבלות, מתייצבים במדרגה חדשה.

את המדרגה החדשה, שבה זה עתה התייצבתם יש לשמר בערות ובתוקף.

האקסיומות בהן בחרתם להשתמש הן כלי רב עוצמה "שישלוף" אותכם בכל פעם מחדש לפרספקטיבה הגבוהה שעליה התייצבתם, אם או כאשר חוזר ומופיע הכאב. 

בתנועה בפרוזדור זה -
נציף אירוע כלשהו, נתבונן עליו ונזהה – מה יצר האירוע, מהי המסקנה שנוצרה בעקבותיו וכיצד היא משרתת את האגו? ומכאן – ננוע באמצעות אקסיומות ליצירת פרספקטיבה גבוהה שאינה מזוהה אלא מזהה, למציאות חדשה שתיצור את הריפוי וההשלמה ותייצב אותנו במציאות חדשה, מעבר לכאב.
 

** על קצה מזלג - מנגנון האגו:
האגו הוא "מלכודת" שיוצרת סגיר, שלא מאפשר תנועה למישור התפתחות חדש. להרחבה על האגו 

דוגמאות לשימוש במודל:

מהו האירוע?
לדוגמה: פגיעה מינית

מה יצר האירוע? משקע או טראומה
לדוגמה: אשמה, בושה, פחד קיומי, חוסר אונים, ועוד..

מה המסקנה שנוצרה בתוכי עקב זאת?
לדוגמה: חשדנות, חוסר אמון באנשים, פסימיות, מערכות הסתרה, ועוד..

כיצד משרתת מסקנה זו את האגו?
לדוגמה: שהות במעגל סגור של קטנות וקורבנות, סגירות וחולשה

מה הפרספקטיבה החדשה – האם נוצרה אקסיומה פנימית שתוכל לסייע לי כעוגן בתנועה קדימה, למישור מציאות חדש.

• אין טוב ואין רע – יש למידה.

• מה שבא לפיתחי בא לפתח אותי

על האקסיומה: "אין טוב ואין רע – יש למידה":

הנשמה שלנו ביקשה להתנסות ולחקור חוויות שונות במרחב. היא אינה שופטת כטוב או רע את ההתנסות כאן, במרחב ארץ.

חקר - התנסות - למידה  - זו היא פרספקטיבה שמוציאה מהזדהות עם הכאב או החוויה הקשה ברמה האנושית ומאפשרת לא לשפוט מצבים בחומרה.

הנשמה מבקשת התפתחות, מבחינתה, כל חוויה היא למידה ומנקודת מבטה כל למידה היא ראויה.

אקסיומה זו תתמוך אותי ותאפשר פרספקטיבה החדשה שתזכיר לי - בפנימיות שלי, את הרצון הגבוה, הנשמתי.

מבט זה יוביל להתבוננות מחודשת על האירוע - מה למדתי? לזהות ולאפשר הכרה בלמידה הזו.

איך התפתחתי מתוך אותו אירוע?

למשל: ילד שעבר התעללות, פיתח כתוצאה מכך, רגישות וערכיות כלפי הזולת, למד לא לפגוע באחר מתוך הבנה שמה שעשו לו, לא כדאי שיעשה.

מבט זה יוביל להתבוננות מחודשת על האירוע - מה למדתי? לזהות ולאפשר הכרה בלמידה הזו.

***

אקסיומה נוספת שתומכת מעבר דרך כאב היא "מה שבא לפיתחי בא לפתח אותי"

אקסיומה שעוזרת להבין שהכל תוכנן ברמה הנשמתית לצורך התפתחות וקורה בכל רגע לטובתי, על מנת לתמוך את ההתפתחות והלמידה שביקשה הנשמה.
מאפשרת התבוננות חדשה שאין בה סבל, טלטלות, מסכנות וכאב, אלא מתוך הבנה של ההזדמנות שהאירוע יצר בתוכי.

כיצד האירוע בא לפתח אותי? נוכל בכנות לשאול:

מה המתנות שאותו אירוע העניק לי, אלו הזדמנויות פנימיות נוצרו בי של חוויה ולמידה שללא אותו אירוע לא היו מתאפשרות?

מאפשר לעבור דרך כאב ולצאת מהצד השני במצב שעבר מטמורפוזה, הכרה בכך שזהו שיעור שביקשתי ללמוד דרכו, משמע, בחרתי בו, מתוך התבוננות שאין בה שפיטה, ואז הסכמה ללמוד.

כאשר הסכמנו להתבונן על האירוע מתוך אותה פרספקטיבה גבוהה שמאפשרת האקסיומה, יצרנו מעבר חדש דרכו.
מעבר שמשחרר את הכאב ומאפשר להתייצב במדרגה פנימית חדשה.

תזכורת:
את המדרגה החדשה שעליה התייצבתם יש לשמר בערות ובתוקף. האקסיומות בהן בחרתם להשתמש הן כלי רב עוצמה "שישלוף" אותכם בכל פעם מחדש לפרספקטיבה הגבוהה שעליה התייצבתם, אם או כאשר חוזר ומופיע הכאב.

מצורף המודל לעבודה עצמית - 
 שחרור משקעים באמצעות אקסיומות .pdf