מהי נקודת מוצא תפישתית?
נקודת מוצא תפישתית, הינה הנחת יסוד, מערכת אמונה אשר ממנה יוצא האדם אל חיי היומיום שלו ואל העולם, והיא משפיעה על מערכת היחסים שלו עם עצמו ועם האחרים.
🔸🔸🔸
שני הכוחות המרכזיים המפעילים את הנפש בחוויית החיים האנושית, הינם המחשבה והרגש.
כוחות אלו משפיעים מאוד על האופן בו האדם מקטלג את המציאות בתבניות ומגבש לגביה הנחות יסוד ותפישת עולם.
ההתנסויות השונות לאורך נתיב החיים מעוררות באדם תגובה רגשית חווייתית, המקושרת לעונג או כאב. החוויה הרגשית מקושרת להיקש לוגי מחשבתי.
החוויה הרגשית או המסקנה הלוגית המשויכות להתנסויות השונות, הן אלו המגבשות את תבניות המחשבה הנאספות סביב גרעין מרכזי.
גרעין רעיוני זה מהווה תֵּמָה הצובעת את סיפור חייו של האדם בצבעיה ומהווה את נקודת המוצא התפישתית של האדם, על עצמו, על החיים ועל המציאות.
מגרעין זה ינבעו אופייני התנהלות, התניות, הרגלים ומתווי נפש המרכיבים יחדיו את העצמי האנושי.
🔸🔸🔸
ישנן נקודות מוצא תפישתיות, שהינן הנחות יסוד המקושרות לעצמי המזוקק ומייצגות תודעה גבוהה ופרספקטיבה רחבה, וישנן נקודות מוצא תפישתיות שהינן הנחות יסוד, המקושרות לאגו ומייצגות תודעה נפרדת ומקוטבת ופרספקטיבה צרה ומצומצמת.
דוגמא לנקודת מוצא תפישתית המקושרת לאגו: אדם המחזיק בנקודת מוצא תפישתית שהעולם הינו מרחב מלחמתי והישרדותי שבו מתקיים מאבק על משאבים, יקיים בתוכו תודעת חוסר והישרדות.
כאשר אותו אדם אינו כן עם עצמו, מקיים מערכות הסתרה ואינו ער לתוצרים הנובעים מתודעת החוסר וההישרדות, הוא יקיים בתוכו מובלעת פנימית של תחרותיות, קמצנות, קנאה והשוואתיות ובכך לא יהיה חשוף לחלונות הזדמנות הנפתחים בפניו ומייצגים מציאות שבה מתקיימת נדיבות, פרגון וקבלה את השונים והמגוונים.