נגיף הקורונה - מבט על הנסתר והגלוי

לוהאריה | 07.03.2020

הקדמה – האנושות בתקופת מעבר האקוטית בתולדותיה

על מנת להבין את העומד מאחורי מגיפת הקורונה, נדרש להבין את המתרחש לאורך תקופה ארוכה מאחורי הקלעים של התפתחות הציביליזציה האנושית, ואת התהליכים אותם נדרשת לעבור האנושות, בתנועתה מן המאה ה-20 אל המאה ה-21 ומן העידן המסתיים אל עידן חדש.

לא פעם כתבתי ותיארתי את מאבקי הכוחות בין גורמים, המבקשים לשמר את הסדר הקיים שבאמצעותו נוצרת שליטה תודעתית על האנושות וניצול של אדם ואדמה, לבין גורמים המבקשים להוביל לשינוי, לערער את הסדר הקיים ולבסס טרנספורמציה עמוקה בכל תחומי החיים על פני האדמה, על מנת להבטיח את יכולתה של האנושות להתקיים, לצמוח ולנוע אל העתיד באופן הרמוני.

כאשר תיארתי את המאבק בין ישן לחדש, תיארתי את הצורך הדחוף ההולך ומתגבר, לשנות את הנורמות המסולפות, ותפישת העולם המקובעת על פי הן מתנהלת האנושות בתבניות נוקשות ובמסלולים קבועים, היוצרים מעגל סגור של כילוי עצמי.

כאשר ניגשים להתבונן על השינוי אותו האנושות נדרשת לעבור על מנת להמשיך ולהתקיים, חשוב להכיר בכך כי הציביליזציה האנושית מתפתחת על גבי תשתית. תשתית זו נובעת מתוך שש נקודות ייחוס מרכזיות המגדירות את צביונה של החברה האנושית לאורך הדורות, קובעות את האופן בו היא מנהלת את החיים על פני האדמה ומשפיעות על הזהות וההגדרה העצמית של כל אחד ואחת מבני האנוש.

שש נקודות הייחוס המרכזיות הן:

  1. מזון תזונה והזנה
  2. מין מיניות וילודה
  3. משפחה ומערכות יחסים
  4. מגדר וזהות
  5. דת ומסורות
  6. הון ממון ומימון

ששת הנושאים הללו הינם חלק בלתי נפרד מן התרבות והתפישה האנושית. הם הולידו, כאמור, נורמות, תבניות ואופייני התנהלות שעיצבו את המציאות בה אנו חיים, והובילו את האנושות לצומת דרכים היסטורי וקריטי בתולדותיה.

באופן טבעי, כחלק מן ההתפתחות האנושית לאורך ציר הזמן, תבניות ההתנהלות הללו עוברות תמורה ושינוי ומשתנות מדור לדור, כאשר שינוי זה כרוך בערעור המבנים המוכרים המשוייכים לששת המוקדים הללו, וביצירת חלופות ואלטרנטיבות הטומנות בחובן תפישת עולם חדשה ורעננה המייצגת את השלב הבא באבולוציה של החברה.

מה שהיה נורמטיבי לפני 100 שנה הופך לבלתי רלוונטי ואף חריג בתקופה בה אנו חיים, וזאת מן הטעם הפשוט של אבולוציה והתפתחות תודעתית, ערכית וטכנולוגית המשפיעות על סגנון החיים ועל מה שנתפש מקובל וראוי.

אך האם התנועה הטבעית של התפתחות ושינוי נשמרת? האם האבולוציה של התודעה והערכים משפיעים על סגנון החיים? התשובה היא שתנועה מתקיימת אך לצד זאת הולכים ומתגברים כוחות בולמים המבקשים לבלום את הנאורות, הקידמה, ההתעוררות הערכית התודעתית והחברתית, וזאת מתוך רצון לשמר את האנושות בורה, ממוסכת, נעה במעגל סגור ונשלטת באמצעות ששת המוקדים שתוארו.

כל אחד מ-ששת המוקדים הללו, מקושר לבעלי אינטרס, המפיקים מן הנושאים הללו כוח, שליטה, כסף והשפעה, ומעוניינים כי המבנים הקיימים יישארו על כנם.

בכך, על מנת לערער את המצב הקיים, להפר את המיסוך, השליטה התודעתית והתנועה העדרית נטולת המודעות והערכים, נדרשים אירועים קיצוניים המפרים את הסדר הקיים ומעוררים את הציבור לשנות את התפישה ואת ההרגלים המקובעים, להתפקח וליצור יחסי גומלין חדשים עם ששת המוקדים המתוארים.

כאן נכנסים לתמונה אירועים מקומיים ועולמיים, אשר תכליתם טלטול של המצב הקיים, ערור של דעת הקהל העולמית, ודחיפה ליצירת אלנטרנטיבות.

אירוע שכזה הוא נגיף הקורונה המצוי בכותרות ונוגע בחיים של רבים מתושבי כדור הארץ במהלך ההולך ומתברר ככזה מטלטל ורב עוצמה.

נגיף הקורונה מערער את המציאות הקיימת

אם נתבונן על המציאות הסובבת אותנו, זוהי מציאות מרובדת שרבים תופשים אותה כמובנת מאליה ובלתי ניתנת לערעור:

  • הנהגה ותרבות פוליטית
  • תקשורת, מדיה ומערכות מידע
  • מערכות כלכליות וכספיות
  • תרבות צריכה
  • מזון מתועש
  • השפעות גאוגרפיות
  • ילודה, דמוגרפיה והגירה
  • שינוי האקלים
  • לאומיות ודת המגדירות את הזהות האישית
  • מבנים משפחתיים פטריאכליים
  • אופנה, תרבות ואמנות
  • ועוד

הקורונה ערערה את המציאות הזו ונוגעת בכל תחומי החיים, תוך שהיא מציפה כוחות מעוותים ומסולפים אשר מאיימים על האנושות במסעה אל תוך המאה ה-21.

בכך נוגעת הקורונה ברבים מבני האנוש ומאלצת אותם לצאת מהקופסא, לצאת מאזורי הנוחות, לנפץ את תקרת הזכוכית ולראות מה מצוי מעבר לה.

השפעת הקורונה גורפת ורחבה: כאלו שנדבקו במחלה, כאלו המצויים בבידוד, כאלו שנפגעו כלכלית, כאלו שהרגלי הצריכה שלהם נאלצים לעבור שינוי, סגירת גבולות, ביטול חופשות, ביטול כנסים וועידות בינלאומיות, פוליטיקאים החוזים בערעור הסדר הקיים, ערוצי תקשורת המעצימים משיקולי רייטינג את הדרמה וההסטריה, ואפילו הצופים האדוקים של סרטי ג׳יימס בונד שנאלצים להתאזר בסבלנות בגלל דחיית הקרנות הבכורה עקב הקורונה ועוד דוגמאות רבות.

בנוסף, מיקדה הקורונה את תשומת הלב התקשורתית והציבורית בסין, כמיקרוקוסמוס של הקוסמוס, המייצג את הסילופים והעיוותים הקשים שעדיין קיימים בעולמנו, מאחורי הקלעים וגם לפני הקלעים, מהם העולם מעלים עין מטעמים אנוכיים ונטולי ערכים.

 

  1. היכן התעורר נגיף הקורונה ומה הקשר לנושא של מזון, תזונה והזנה?

נגיפי קורונה מהווים גורם שכיח לתחלואה זיהומית ביונקים, זוחלים ובעופות. בעבר כבר פגשנו התפרצות של זנים שונים של הנגיף, כאשר המוכר מביניהם הוא הזן המכונה ״סארס״ שהתפרץ בשנים 2002–2003 בדרום-מזרח אסיה וממנה התפשט נגיף המחלה לאירופה ולצפון אמריקה.

הפעם, התפרצות הנגיף החלה בעיר ווהאן שבמחוז חוביי בסין. הנגיף עבר מבעלי חיים נגועים לבני אדם וגרם לתחלואה של עשרות אלפים ולמותם של אלפי בני אדם. התחלואה העיקרית היא בסין, אך הנגיף מתפשט כעת למדינות רבות נוספות ומעורר בהלה עולמית.

אם נתבונן על כך, נזהה שהתפרצות המגיפה נבעה מן הנושא של ״מזון תזונה והזנה״, אשר הינו נושא מהותי בתרבות, בכלכלה וביחסי הגומלין של האנושות עם הטבע, עולם החי וכדור הארץ.

לאורך תקופה, מגמת הטבעונות צוברת תאוצה, כחלק מהתעוררות התודעה האנושית להכרה באכזריות האיומה של תעשיית המזון מן החי המשולבת בהכרה כי תעשייה זו פוגעת אנושות במשאבי כדור הארץ ותורמת למשבר האקלים.

התעוררות המגיפה, מתוך נושא אכילת בעלי חיים, נועדה לעורר את התודעה האנושית הגלובאלית להשלכות של ההיצמדות לתזונה המסורתית מן החי וגם לסכנה הטמונה בה.

 

  1. מדוע סין ומה הקשר לנושא הון ממון ומימון ?

הקורונה מיקדה את תשומת הלב העולמית אל המתרחש בסין.

הדבר מפצה על התעלמות גלובאלית ועצימת עין של מנהיגי העולם מהתנהלותה של סין, הן ברמה הפנימית והן במישור הבינלאומי.

לאורך תקופה ארוכה יוצרת סין אימפריאליזם כלכלי, ושולחת זרועותיה לרחבי העולם, מתוך כוונה ברורה לשלוט בשווקים באמצעות מוצרים, שירותים, חברות, תאגידים ונדלן ובכך לצבור עוד ועוד עוצמה והשפעה.

העולם תלוי בסין, המייצרת סחורות ורכיבים בכל תחומי הצריכה הגלובאליים שבלעדיהם הופכת הכלכלה העולמית למשותקת.

מכונת הייצור הסינית, מניעה את תרבות הצריכה העולמית, שולטת במיישרין או בעקיפין בהזרמת סחורות ורכיבים אל השווקים השונים ומניעה את מכונת הכסף הבינלאומית, המבוססת על תרבות צריכה מעוותת, התמכרות לחומריות, עידוד צריכה של מוצרים מבוססי טרנדים, שפעמים רבות חיי המדף שלהם קצרים ותורמים לכילוי משאבי כדור הארץ, להעלאת כמות הפלסטיק, הפסולת והזיהום הסביבתי ולניצול של כוח עבודה זול בתנאי עבדות איומים.

ממניעים כלכליים מעוותים, ועל מנת לשמר את פעולתה של המכונה העולמית של ״הון ממון ומימון״ שגלגלי השיניים שלה מופעלים על ידי המנוע הסיני, מתעלם העולם מכל המתואר ומן המתרחש בסין ומשתף פעולה עם משטר אפל וחשוך, המפר זכויות אדם, מבצע פשעים כנגד האנושות, רוצח בהרג המוני מתנגדי משטר, מקיים פרקטיקות של קציר איברים של אסירים פוליטיים, מחנות ריכוז בהם מתרחשים עינויים איומים, ומדיניות ״האח הגדול״ שיש בה שליטה בכל היבטי התקשורת והקשר של אזרחי סין בינם לבין עצמם ועם העולם.

איך משפיע נגיף הקורונה על העולם?

כאמור, נפגעה אספקת רכיבים המיוצרים בסין. הדבר שיבש פעילות במפעלים במדינות אחרות, המתבססים על רכיבים אלה, והדגיש את התלות העולמית בייצור הסיני. כמו כן אספקת מוצרים שהוזמנו מסין דרך אתרי אינטרנט סיניים נפגעה והדגישה את ההתמכרות העולמית למוצרים הזולים והנגישים המניעים את מנגנון ההרס האקולוגי.

באופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) קיים חשש מפגיעה קשה וכואבת במחיר הנפט בשל צניחה בביקוש הסיני (סין היא יבואנית הנפט הגדולה בעולם). הירידה בביקוש כבר הביאה לירידה חריפה במחירי הנפט, אך חברות אופ"ק ורוסיה מתכנסות כדי להחליט על קיצוץ התפוקה והעלאת מחירי הנפט.

הדבר מערער את המצב הקיים ופותח פתח בעבור האנושות לפרק את מנגנוני השליטה של תאגידי הנפט. האם האנושות תתפקח מן השימוש בנפט ותוצריו, לטובת המעבר לאנרגיות חליפיות וירוקות? ימים יגידו.

התפשטות הנגיף למדינות רבות, הביאה לירידות שערים בבורסות העולם והיא משפיעה ותשפיע על הכלכלה העולמית, תדגיש את הקשר הקיים בין השווקים השונים ועלולה להוביל למשבר מתגלגל ומתעצם.

בפועל, נוצר מעין פסק זמן, המאפשר להתפקח ממנגנון השליטה הסיני ומבעלי האינטרס בארצות השונות המשרתים אותו, לאפיין מחדש את המשק העולמי, לשנות אופייני התנהלות בארגונים וחברות ולזהות את הקשר הישיר לפליטת גזי חממה. לשם הדוגמא התפשטות הקורונה בסין הובילה לירידה של 25% בפליטת גזי החממה, נתון שפורסם בתקשורת העולמית ולא ניתן להתעלם ממנו.

מחשש להדבקה בוטלו ברחבי העולם אירועים המוניים, כנסים, ומפגשים בינלאומיים.

חברות רבות עוברות לנהל ישיבות בשיחות ועידה ולקיים את העבודה השוטפת מן הבית.

בעקבות הקורונה המליצו פייסבוק וגוגל לכל עובדיהן באזור מפרץ סן פרנסיסקו לעבור לעבודה מהבית, זאת לאחר שמיקרוסופט, אמזון, גוגל ופייסבוק הודיעו לעובדיהן באזור סיאטל - מוקד התפרצות הקורונה הגדול ביותר בארה"ב - לעבור לעבודה מהבית.

פסק הזמן הזה משפיע על אמצעי תחבורה והתניידות ומפחית באופן ניכר את זיהום האוויר ואני תקווה כי הדבר יתרום להכרה כי ניתן לנהל את המערכת הכלכלית באופן התומך את משבר האקלים ומוריד את טביעת האצבע הפחמנית של עובדים וחברות.

 

  1. מה הקשר לנושא דת, מסורות ומערכות אמונה?

האם ידעתם כי המשטר הסיני רצח מיליוני אנשים ורודף באכזריות את מתרגלי השיטה הרוחנית פאלון גונג

בהיותם נרדפים על ידי  המפלגה הקומוניסטית של סין הפכו מתרגלי הפאלון גונג לקהל יעד מועדף לרצח לשם גמול כספי בתעשיית ההשתלות בסין.

זהו פשע המתרחש מתחילת המאה העשרים ואחת. ובו מוצאים להורג אסירים פוליטיים, אסירי מצפון ובעיקר מתרגלים של פאלון גונג על פי דרישה, כדי לספק איברים לניתוחי השתלות.

לפי ארגון אמנסטי סין ניצבת בראש המדינות בעולם בהוצאה להורג. על פי אומדנים שונים מדובר בתופעה שהובילה למותם של מאות אלפי בני אדם במהלך השנים.

אין לשכוח את רדיפת הטיבטים והאויגורים, כחלק מדיכוי המאמינים בדתות שונות, בעיקר בודהיסטים טיבטים, מוסלמים במחוז שינג'יאנג שבצפון-מערב המדינה, ונוצרים.

כאמור בפרק הקודם, פריצת מגיפת הקורונה מתוך סין, מפנה את תשומת הלב העולמית אל המתרחש בסין, למערכות ההסתרה של הפשעים המתוארים ולהפצת מידע כוזב בנסיון להגן על המתרחש בתחומיה מפני ביקורת בינלאומית.

אנדקוטה:

כאמור בתחילת דבריי, מגיפת הקורונה נוגעת לכל תחומי החיים ומערערת את הסדר הקיים. ואם בדת ובמסורות עסקינן הרי שהרב הראשי של ישראל מזהיר: "לא לגעת במזוזות מחשש לקורונה" וקורא לציבור להימנע מנישוק מזוזות בשל התפשטות נגיף הקורונה.

בגילוי דעת שפרסם נכתב: "אין ספק שאין לנשק מזוזות ואין לגעת בהן כלל. די בכך שאדם יחשוב עת כניסתו ויציאתו שאכן הדברים שנכתבים במזוזה, וזה ילווה אותו בהמשך דרכו". גם איגוד רבני אירופה הוציא קריאה דומה לקהילות היהודיות.

הדבר יוצר תזוזה, גם אם היא קטנה, ביחסים המורכבים והמנוונים שבין מצוות הדת ופסקי ההלכה השונים, לבין ההתפתחות האבולוציונית של החברה והתרבות בת זמננו בכורח אילוץ מבחוץ בדמות הקורונה.

 

  1. מה הקשר בין הקורונה לבין מין מיניות וילודה?

הקורונה יוצרת דילול אוכלוסיה, אשר מהווה מערכת מאזנת בזעיר אנפין לריבוי אוכלוסין בלתי מבוקר של האנושות התורם לכילוי משאבי כדור הארץ, ההתחממות הגלובאלית ומשפיע גם על מגמות דמוגרפיות, חברתיות ופוליטיות ברחבי העולם.

כתבתי רבות על נושא הילודה האנושית הבלתי מבוקרת ועל כך שהעלאת תוחלת החיים במדינות מסויימות לצד היעדר בקרה על הילודה, יוצרים גידול לא מבוקר באנושות הפוגע בתשתיות כדור הארץ, מכלה את משאבי הטבע ומפר באופן שיטתי והמשכי את האיזון האקולוגי הפלנטרי.

ההתניה וההרגל האנושי להבאת ילדים לעולם, מנותקים מן המודעות לפיצוץ האוכלוסין העולמי ומוזנים מסולמות ערכים מסולפים, נורמות וציפיות חברתיות, הגדרת הזהות העצמית והיעוד האישי באמצעות הבאת ילדים, מאבקים דמוגרפיים ולאומיים, תודעה שבטית פטריארכלית, בורות, מסורות ודתות המגבילות את מעמד האישה בחברה ורואות בה מכשיר ילודה, הבאת ילדים ככוח עבודה ועוד ועוד סיבות מסולפות, אשר בגינן אוכלוסיית כדור הארץ מתרבה באופן המסכן את המשך קיומה של האנושות.

מגיפת הקורונה החלה בסין, שהיא המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם, אשר מונה כ-1,500,000,000 תושבים (מיליארד וחצי). נכון ל-20 בפברואר עמד שיעור התמותה, בקרב הנדבקים בנגיף הקורונה בסין כולה, על כ-3.6 אחוזים.

וירוס הקורונה פועל כמדלל אוכלוסיה המעורר את התודעה האנושית לצפיפות האוכלוסין וריבוי האוכלוסין (המעודדים את התפשטות הוירוס) ומדליק נורת אזהרה בפני האנושות על הסכנות שבילודה בלתי מבוקרת השעונה על נורמות מעוותות, בורות, איסורים דתיים, ותפישת עולם הנדרשת לעבור שינוי והתחדשות.

בנוסף, המחלה מועברת באמצעות רוק והפרשות, המאלצים להגביל את המגע הפיסי וממקדים את האנשים בדלת אמותיהם, מה שיפחית בנקודת הזמן הנוכחית את הילודה בקרב אלו המאמצים את המלצות ארגון הבריאות העולמי.

 

  1. משפחה ומערכות יחסים, זהות ומגדר - הקורונה ומשפחת האנושות

הקורונה חשפה בעוצמה עד כמה החלוקה ללאומים, ארצות, דתות ושפות, מין וגזע, הינה הפרדה אשלייתית וכי למעשה כולנו קשורים זה לזה, משפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה.

הקורונה העצימה את ההכרה כי הכל שזור בכל, כי כל בני האנוש הינם חלק מישות אחת ומרחב אחד משותף וכי עלינו ללמוד ולקיים אחריות אישית ואחריות קולקטיבית כלפי האנושות כמשפחה אחת וכלפי הבית המשותף של כולנו - כדור הארץ.

הקורונה חידדה את ההכרה כי משק כנפי פרפר בקצה אחד של העולם, משפיע בעוצמה על קצהו האחר, וכי שוק בעלי החיים בווהאן שבסין משפיע על שוק הכרמל בתל אביב, הקשורים זה לזה בקשר עמוק שטבוע ברשת האנושית הגלובאלית המותנעת באמצעות ששת מוקדי ההשפעה בהם דנתי בתחילת דבריי.

האילוץ להכנס לבידוד בעקבות הקורונה, סגירת הגבולות של מדינות שונות וההתכנסות המאולצת, על פי הגדרה גיאוגרפית ולאומית, יוצרים פסק זמן כפוי, מעודדים חשבון נפש אישי וקולקטיבי, מעניקים הזדמנות ליצור בדק בית וניקוי של הרגלים, נורמות חברתיות ואופייני פעולה אשר שייכים לעידן שהסתיים, כל זאת על מנת להתחבר שוב כמשפחת האנושות, מתוך ההכרה כי אנו קשורים זה לזה בקשרים עבותים וכי מוטב שנתאחד כאחווה אנושית ונאמץ זהות אוניברסלית המצויה מעל זהות או מגדר לאומי דתי או גזעי.

באם תשכיל האנושות לצמוח מתוך האירוע הגלובאלי הזה, היא תוכל בהדרגה להתפקח מן האשליה כי אנו נפרדים זה מזה, לטובת ההכרה כי כוחנו באחדותנו וכי עתידנו טמון במוכנות לשנות אורחות חיים וסדרי עולם ולהפר באופן יזום את המצב הקיים, לטובת התחדשות הממוקדת בששת המוקדים אותם תיארתי, המהווים את התשתית שתקבע את עתידה של האנושות.

בתהליך זה תדרש האנושות לנקות מתוכה את הסילופים, העיוותים, הצביעות, להפסיק את ההפרה של ערכי היסוד של החברה האנושית, לשנות מערכות כלכליות ופוליטיות, לרענן מסורות ומערכות אמונה ולהתאימן לרוח הזמנים, לעשות שימוש בעידן המדיה הדיגיטלית ככוח התומך את אישוש כדור הארץ, מגשר על פערים גיאוגרפיים ומפיץ ידע ונאורות, לשנות את אופייני התזונה וההזנה, לתכנן את הילודה באופן תבוני ומושכל ולטפח מנהיגות חדשה, חפה מאינטרסים, המחוברת לחזון אוניברסלי מרחיק ראות.

זהו תהליך שבו נדרש לכונן קשרי גומלין חדשים בקרב אומות העולם ובני האנוש, המבוססים על יושרה, ערכים ונאורות, להיפתח לתפישת עולם מתקדמת וחדשנית, לקחת אחריות על הצריכה האישית והקולקטיבית ועל הקשר ההדוק המתקיים בינינו לבין כדור הארץ, הטבע ושינויי האקלים, לשנות הרגלים בכל תחומי החיים ולכונן אחווה אנושית הפותחת שער אל המאה ה-21 ואל מדרגה אבולוציונית חדשה.

מה שניצור הוא שיהיה.

לוהאריה