מאור פנים ומאור פנים גבוה

לוהאריה

הקדמה

לערך מאור פנים, שתי מדרגות:

  • הראשונה, מאור פנים, הנמצא במדרגה, שבה עדיין נקודת המיקוד של האדם הינה באישי
  • השנייה, מאור פנים גבוה, הנמצא במדרגה, שבה מקיים האדם נקודת מיקוד הנעה מן האישי אל הכוללני, מתוך ההכרה כי המהות האישית טמונה בכלל ותלויה ביחסי הגומלין הרמוניים שבין הפרט לבין הכלל המאפשרים הזנה והפריה.

מאור הפנים הינו ערך ליבה בשפת התודעה של העידן החדש ובסולם הערכים לאדם של העידן החדש.

כפי שילד לומד לקרוא בהדרגה, ולהתרועע עם שפה, כך גם ההתרועעות עם סולם הערכים והמרחב התודעתי שהוא מבטא, הינה בתהליך רכישה של מיומנות ערכית, תודעתית, מודעותית, חשיבתית, הכרתית, נפשית וגופנית, שהינה כזו הדרגתית.

בפיתוח התודעה של מאור פנים, השלב הראשון, הינו שלב ההפניה של מאור פנים כלפי העצמי שבו מתחיל האדם לנהל יחסי גומלין חדשים בינו לבין עצמו ומתוך כך בינו לבין האחרים.

בשלב זה, התנועה של מאור הפנים, עדיין מתקיימת בתוך החוקיות, התבניות וסולמות הערכים שאיפיינו את עידן האדמה, ומבטאת את היכולת לקבל את פני העצמי השונים ללא פסילה, שפיטה או מניעה.

שלב זה, מוביל אל המדרגה הנוספת של מאור פנים, הנעה מן האישי, המתנהל בחוקיות של הממדים שלישי הגשמי ורביעי התודעתי אל עבר העל-אישי, המצוי בחוקיות חדשה הנושקת לטווחי הרטט של הממד החמישי.

מאור הפנים הגבוה, מבטא את ראיית התועלת הגבוהה, ראיית הפוטנציאל הגבוה, את ההפניה של היד המושטת והיכולת לאפשר או לתמוך את העצמי המזוקק וגם כל אחד ואחד במימוש המועצם שלו. בכך מוּשָלִים סולמות ערכים מסולפים שיש בהם ריצוי, התערבבות וסילוף ונוצר מעבר להורות פנימית וליכולת לבטא תוקף פעיל במאור פנים כלפי מתווי הנפש השונים, כמו גם במערכות היחסים עם הסובבים אותנו.

היכולת לנוע אל עבר מאור פנים גבוה, הינה היכולת להסכים ולהשיל מגדרים ותבניות. היכולת לנוע אל עבר חשיבה חדשה ולהתרומם לנקודת מבט חדשה, לפרספקטיבה חדשה.

הפרספקטיבה הזו, הינה פרספקטיבה שמבטאת את יחסי הגומלין של בוראים שותפים, שהינם יחסי הגומלין של הרעים של העידן החדש. בכך נוצרות מערכות יחסים חדשות אשר הינן בתאימות למהותו של הערך מאור פנים ברמה הקוסמית.

אלו מערכות יחסים המושתתות על נקודת מבט כוללנית, שלמות עצמית, ויכולת לקיים דיאלוג בלתי מוטה שיש בו את הערבות ההדדית ואת המחוייבות לבטא ישירות, שקיפות, ענייניות, בהירות, טוהר והפריה הדדית.

אלו הן מערכות יחסים של הוויות בלתי תלויות ועצמאיות. מערכות יחסים שבהן הפניה הינה מזיקוק נתונים אחד לרעהו בדיאלוג שבו מובהקות פוגשת מובהקות וערכיות פוגשת ערכיות. בנקודת מפגש שכזו מתחוללת הפריה הדדית שיש בה התנעה של כוחות אלוהיים הנובעים מבוראים שותפים.
 

מאור פנים גבוה

מאור פנים, מאור פנים גבוה ורעות, הינם ערכי יסוד, ביכולת לקיים את עקרונות השע"ר.

עקרונות השער מכוונים ליחסי גומלין שיש בהם שקיפות, ערות, רעות.

כאשר אנו מתבוננים על עקרונות השע"ר ועל היכולת להביא אותם לכדי ביטוי, הרי שעקרונות אלו מבטאים את היכולת להנכיח במרחב מוליכות-על, המתעלה מעל מגבלות הנפש אשר היתה לכודה בחומר הצפוף והדחוס.

מוליכות העל, מאפשרת לנהל יחסי גומלין עם זרמי הנתונים הקוסמיים, מתוך מרחב פנימי שאין בו צמצום או מניעה ויש בו פתיחות וגמישות של הנפש, היודעת לתאם עצמה לתנועה התפתחותית, ברמה הסתברותית ודינאמית המקיימת הרמוניה כלפי העצמי המזוקק.

כדי להנכיח מוליכות-על, נדרש רף חדש של תקשורת שלא רווח בעולם ארץ.

זוהי בראש ובראשונה תקשורת פנימית, כנה, ישירה ובלתי מתפשרת המאפשרת לבטא תקשורת עם האחרים על בסיסים דומים.

זהו רף תקשורת, המאפשר לבטא דיאלוג ומשוב, שאין בו מעצורים של הנפש, התנגדות או חיכוך ויש בו יכולת ליצור יחסי גומלין, הנובעים מהכרה ברצון הטוב כאקסיומה, מעקרון הרעות כאקסיומה, מאמפתיה, מהדדיות, מאכפתיות, טוהר כוונה, מובהקות וישירות, אשר אין בהן כאמור פשרה או מניעה ויש בהן כנות.

רעות ומאור פנים גבוה, הינם ערכי יסוד, המאפשרים לבטא יחסי גומלין בין שונים ומגוונים, כבוראים שותפים. ערכים אלו מהווים את התשתית ליכולת לקיים דיאלוג על בסיסים חדשים, אשר אינם מקובלים עדיין בקרב האנושות.  

התקשורת שהייתה נוכחת במרחב לאורך עידן האדמה, הייתה מוטה על ידי ששת סטיות התקן, שהינן תוצר של הנפילה התודעתית והאירוע המוכר כארכיטיפ "מרד לוציפר", אשר השפיע על התפתחותה של האנושות לאורך תקופות ארוכות ויצר חריגה מעקרונות קוסמיים והתרחקות מערכים מזוקקים.

ההתרחקות מן הערכים קוסמיים, נוצרה כאמור באמצעות 6 מוקדי הסטה מרכזיים, אשר יצרו הטיה של בני האנוש מן המרכז הפנימי המזוקק ובכך הרחיקו מיחסי גומלין פנימיים שיש בהם כנות, טוהר, מובהקות, נאמנות לעצמי האותנטי ומאור פנים:

  1. ממון ומימון
  2. מיגדר
  3. מין, מיניות וילודה
  4. דת, מסורות ורוחניות
  5. משפחה ומערכות יחסים
  6. מזון, תזונה והזנה

 

6 המוקדים הללו מהווים שישה ערוצים מרכזיים, שבאמצעותם נוצרת הטיה על ידי גורמים חיצוניים, המרחיקים את האדם פעמים רבות ממאור פנים כלפי עצמו, כלפי חבריו וכלפי המרחב והסביבה.

6 מוקדים אלו, הינם חלק מסילוף ושיבוש של החברה האנושית, אשר הוטתה על ידי הקשרים חיצוניים שהרחיקו את בני האנוש מן החיבור למהותם הקוסמית ומתקשורת, שיש בה תיאום לרמה הקוסמית ולערכים שהיא מייצגת: מובהקות, טוהר הכוונה, טוהר המילה, טוהר הלב שקיפות וישירות.

בכך פעמים רבות, מערכות היחסים הפנימיות והחיצוניות, לוו באינטרסים נמוכים, רצון למילוי עצמי חסר ובמערכות של הסתרה, היעדר כנות, פרשנות, התרחקות מן התדר העצמי ובכך ריצוי הנובע מסולמות ערכים מסולפים.

התקשורת בעידן החדש, הינה תקשורת הנובעת מן ההכרה של הפרט, כי האחר הינו השתקפות שלו וכי כל הפרטים כולם, הינם חלק מרקמה אחת חיה. מתוך כך, נובעים יחסי גומלין, שיש בהם שקיפות, היעדר שפיטה ורצון להוות בעבור האחר מראה צלולה ובלתי מוטה, המאפשרת לו לראות אזורים המצויים מחוץ לטווח ראייתו ובכך יכולת להביא פרספקטיבה התורמת להתפתחותו, זאת מתוך מחויבות כלפי הפוטנציאל הגבוה והמיטבי של כל פרט ופרט.

היכולת להיות בעבור האחר מראה קריסטלית, נדרש לה להיות מגובה בערכים "דע את עצמך" ו-"דע את העומד מולך" וביכולת לנהל תקשורת שיש בה אמון והתמסרות, ישירות ורעות.

תקשורת שכזו, מאפשרת לבטא יחסי גומלין כבוראים שותפים.

זוהי תקשורת, הנובעת מרצון טוב ומשחרור של פרדיגמות ומערכות אמונה כי קיים צורך במערכות הגנה. זוהי תקשורת שקופה, כנה, ישירה והיא נובעת מתוך אמפתיה ואהבה כאקסיומה שיש בה את ההכרה כי כאשר האחר מתפתח העצמי צומח.

בכך נוצרים יחסי גומלין המבוססים על הכרה ברצון הטוב ומתוך כך וויתור על הצורך להתגונן ולהגן. בתהליך זה משחרר האדם את תודעת הממד הרביעי שיש בה תחרות על משאבים, הישרדות וחוסר ונוצר שחרור של פגיעות, ומסקנות מסולפות הגורסות כי "אדם לאדם זאב", לטובת ההכרה שאדם לאדם בן ברית, נותן ומקבל, מפרה ומופרה.

ההכרה, כי כאשר האני צומח האחר מתפתח, מבטאת את המדרגה ההתפתחותית שבה נוכח הערך "תועלת הכלל והפרט שזורות כאחד", באופן הרמוני, שיש בו הפריה ותמיכה.
 

יחסי גומלין בין האדם לבין סביבתו - התערבבות

בעידן האדמה המערכת הרגשית הייתה דומיננטית ופעלה בטווחי רטיטה נמוכים ומקוטבים. בכך הפך יסוד המים מיסוד מקשר ומחבר ליסוד הגורם להתערבבות הנובעת מהזדהות, חוסר, תלות והתמכרות.

גם יסוד האוויר יצר התערבבות הנובעת מסולמות ערכים מסולפים ואופייני חשיבה המגדירים ראוי, בלתי ראוי, מהי אהבה ומהי אכפתיות. היו אלה סולמות ערכים מסולפים שהגדירו נורמות התנהלות אשר פעמים רבות הרחיקו את הפרט ממהותו האותנטית ומן היכולת לבטא אותה בפשטות וישירות.

ההתרחקות מן הרצון הפעיל אל עבר רצונות מפעילים, שהושפעו מ-6 מוקדי סטיות התקן באנושות, יצרה ממשקים המבוססים על אינטרסים נמוכים ורצונות מפעילים ובכך התערבבות שאין בה שמירה על התדר העצמי המזוקק ויש בה פעמים רבות את ה"עדריות".
 

השדה האישי בעידן החדש-יציב ובלתי חדיר

המעבר לתודעת העידן החדש, הינו מעבר מהזדהות והתערבבות לאמפתיה ומאור פנים גבוה, שיש בהם את השמירה על השדה האישי, ככזה שלם, בלתי חדיר, ומאפשר לאדם להדהד ולסייע לאחרים מתוך עוצמה, חוסן ועצמאות וחיבור לתדר העצמי המזוקק.

ככל שהתודעה מתעלה מעל הממדים שלישי הגשמי ורביעי התודעתי אל עבר תודעת הממד החמישי, כך יכול האדם להתנהל בשדה אישי מאוחד, יציב ובלתי חדיר, ומאפשר הדהוד רחב ומועצם, מתוך עוצמה המגובה באהבה קוסמית המבטאת מאור פנים גבוה.

שדה אישי שכזה, מוביל מן האישי אל עבר העל-אישי, ומעיסוק בעצמי הנפרד והחסר לראיית הכלל ולרצון לחלוק ולהעניק מן השפע הפנימי מתוך כנות, ישירות וביטוי של מהות ומשמעות.
 

מהו מאור פנים גבוה?

המעבר ממאור פנים כלפי העצמי למאור פנים כלפי האחר, הינו מעבר, אשר משיל מן האדם הרגלים והתניות, שיש בהם הזדהות, ריצוי, סיפוק מידי, קוצר ראיה, חשש לפגוע, פחד מדחייה, וערכים מסולפים, אשר קובעים מהי אמפתיה.

כאשר אנו מבקשים לקיים מאור פנים גבוה כלפי האחר, הרי, שיש במאור פנים זה מן השקיפות והישירות, אשר מהווה מראה צלולה אליה יכול האדם האחר להתבונן מתוך ידיעה, כי השיקוף שהמראה תציג, הינו נטול פניות, בהיר ובלתי מוטה על ידי הנפש האנושית וסטיות התקן המצויות בעולם ארץ.

מאור הפנים בתדר הגבוה שלו, יוביל לפניה כלפי האחר מתוך מבט-על נטול הזדהות, אשר יש בו את ראיית התועלת הגבוהה של האדם ואת נתיב המימוש המועצם שלו.

במאור הפנים הגבוה, ישנה אהבה קוסמית, המזהה, כי תועלתו הגבוהה של האחר והתפתחותו, שזורה בתועלת האישית הגבוהה של כל פרט סינגולרי בשדה המאוחד ובהתפתחות האישית, ובכך הכל שזור בהכל, במחול של התפתחות הדדית.

בתהליך ההתעלות, מאמץ האדם בהדרגה את ערך מאור הפנים בדרגה חדשה, אשר יש בה אמון, כנות, בהירות, ישירות, שקיפות ונקודת מיקוד על-אישית.

במצב זה, מתחיל להתקיים דיאלוג שהינו מהיר, מידי וקולח, המאפשר תהליכי עיבוד ושיתוף פעולה בין שונים בתדירות גבוהה ומעודנת.

דיאלוג זה, הינו דיאלוג המקיים את הערך של מאור פנים, מכיוון, שהוא נעשה, מחד, ללא כחל ושרק, אך מאידך, מתוך אהבה לאחר ושמירה על טוהר המילה, ללא הלבנת פניו.

באהבה זו, מתקיימת רעות אשר בה מהווים הפרטים השונים, מראות קריסטליות ובהירות איש לרעהו ויכולים לנוע כאחווה בנתיב הנשמה.