ישנם כאלה המתבוננים על חווית החיים האנושית כעל תוצר אקראי שהתפתח על פני כדור הארץ.
ההתבוננות על החיים כנטולי משמעות או תכלית, מעצימה את העולם הגלוי והמוחשי, מתכחשת לשיוך הקוסמי, מעקרת את חווית החיים האנושית מן הכוונה הטמונה בה ובונה תקרת זכוכית המנתקת את בן האנוש מראיית ההקשר הכולל שבתוכו מתקיימים עולם ארץ, החברה האנושית והפרטים המרכיבים אותה.
החיים על פני האדמה אינם אקראיים. הם חלק ממכלול רחב שהאנושות היתה מנותקת ממנו וכמהה אליו מתוך שאיפה לגלות את מסתרי הקיום ואת הסיבתיות לחיים.
רבות נכתב על טביעת האצבע ה״אלוהית״ הטמונה בעולם המקיף אותנו, בתנועת גרמי השמיים, במערכת האקולוגית של כדור הארץ, בעולם בעלי החיים, בצמחים, ובכל הטבע המקיף אותנו, הפועל על פי משנה סדורה המצביעה על מחשבת גלם מזוקקת העומדת בבסיס המערכת.
האלוהות הינה האינטליגנציה הטמונה בכל. היא שזורה בכל הגלקסיות ומישורי הקיום, בין-ממדית ומהווה רקמה תבונית שכולנו חלק בלתי נפרד ממנה.
טביעת האצבע ״האלוהית״ טמונה גם בכל אחד ואחת, ומחברת את האדם למסלול חיים המהווה את תכלית קיומו, והינו חלק מתכנית רחבה וכוללת להתפתחות כל חלקי האלוהות (הנשמות) ברחבי הקוסמוס וגם כאן על פני האדמה.
לכולנו חיבור אל שדה האינטליגנציה האלוהי. הדרכים לקיים חיבור זה הינן שונות, רבות ומגוונות ולא ניתן לתבוע עליהן בלעדיות או בעלות.
ניתן לראות את כל חלקי האלוהות, כביטויים רבים שונים ומגוונים שכולם חלק מאותו אחד. הביטויים הללו הם שדות הכרה ותודעה, המגלמים עצמם בתצורות חוויה מגוונות שתכליתן התפתחות.
תצורת החיים האנושית הינה אחת מן הביטויים של חלקי האלוהות כאשר הם יוצרים ממשק עם עולם החומר הגשמי. בכך נשמה מגלמת עצמה ברוח ובנפש ונולד בן אנוש המבטא קיום קוסמי בתוך עולם ארץ:
אני חושב - משמע אני קיים.
אני רוצה - משמע אני קיים.
אני מרגיש - משמע אני קיים.
אני עושה - משמע אני קיים.
***
היקומים השונים, הגלקסיות, מערכות הכוכבים, כדור הארץ, וגם הגוף והנפש האנושיים – כולם כלי-קיבול שלתוכם הנשמות יכולות להתגלם. בכך האלוהות חווה ומגלה את עצמה בכל פעם מחדש במסלול על-סופי של התפתחות.
ההכרה כי כדור-הארץ הוא כלי, מרחב פיזי, המאפשר להתפתח בתוך מערכת המציאות הגשמית, וכי הגוף והנפש הם כלי המאפשר לנשמה לחוות את כדור הארץ, מעניקה לחיים על פני האדמה פרספקטיבה חדשה שבה האדם מנהל יחסי גומלין מודעים עם אתגרי והנאות העולם הגשמי, ובו זמנית מתייחס אליהם בפרופורציה קוסמית נטולת הזדהות.
הדבר מאפשר כיוונון שיש בו הקשבה לעצמי פנימי ומזוקק, המצוי מעבר לשכבות הנפש (המחשבות, הרגשות, החושים, העשייה וההתנהלות היומיומית) ומקנה יכולת להיעזר בהכוונה הנובעת מן העצמי הזה.
העצמי הזה, טומן בחובו את החיבור לתכנית הקוסמית הרחבה שמסלול החיים האנושי הוא חלק ממנה ומאפשר ״קו פתוח״ אל הנשמה וחיבור או ממשק אל האלוהות - האינטליגנציה הקוסמית הטמונה בכל.
וכשהקו אל הנשמה פתוח, האדם יכול לממש חיים שיש בהם מהות ומשמעות, לבטא באמצעות האנושיות שלו ערכים, עוצמה וחזון ולהוות עצמו כפי שהוא: ישות אלוהית בחוויה גשמית.
לחלקו השני של מאמר זה, ליחצו כאן: היעוד האישי - חלק מתוכנית קוסמית רחבה וכוללת