התפקחות מאשליית העצמי

לוהאריה | 02.06.2020

בפוסט קודם תיארתי לכם את המשמעות של אמון והתמסרות לאתנחתא שבין פרק לפרק בנתיב החיים והמוכנות לשחרר את הפחד לאבד ולהכיל את הרגע שבו הזהות העצמית מטשטשת ונדמה כי הכל נעצר.

פעמים רבות מה שבולם את תהליך ההתפתחות, הצמיחה והשגשוג שלנו כפרטים וכחברה, הוא הפחד לאבד.

זהו פחד עמוק המוטבע בתפישה האנושית הנובע ממצב תודעה הישרדותי.

מצב התודעה ההישרדותי מונע מחוויה מתמדת של חוסר ובכך רצון להיאחז בקיים ולשמור אותו על מנת לחוש מלאות וביטחון.

💡 ההיאחזות הינה בכל מה שמגדיר את העצמי ואת יחסי הגומלין של העצמי עם סביבת המציאות שבה אנו חיים.

▪️ ישנם כאלו שיאחזו חזק במערכות יחסים, זוגיות, ילדים, משפחה, חברויות...

▪️ ישנם כאלה שיאחזו בעבודה, הגדרת תפקיד, מקצוע ותארים הגורמים להם להרגיש בעלי ערך ומגדירים את הביטחון הכלכלי שלהם ואת המעמד שלהם.

▪️ ישנם כאלה שיאחזו חזק בידע שצברו ויסרבו לרוקן את הכוס, לקבל השראה מאחרים ולהיחשף לידע חדש - מכיוון שהדבר יפר את תחושת הידענות, הכוח, העליונות או הערך העצמי שלהם.

▪️ ישנם כאלה שיאחזו בתפישת העולם שלהם מכיוון שהיא מעניקה להם תחושת שליטה, ביטחון, כוח ואומדן מציאות תבניתי ומוחלט. במצב שכזה תפישת העולם המוחלטת והמקובעת משמשת כמערכת הגנה, המגדירה חוקי התנהלות ברורים וידועים מראש הממסגרים את המציאות ותוחמים אותה ולא משאירים מקום להתחדשות או שינוי.

▪️ ישנם אלו שיאחזו בעבר המגדיר את מי שהם, באמצעות המשקעים והטראומות או רגעי השמחה וההנאה שהיו בו, וזאת מכיוון שאינם מוכנים להתמודד עם ההווה וליצור תנועה משוחררת אל העתיד שיש בה סליחה, פיוס והשלמה.

עוד ועוד היאחזויות והיקשרויות שיש בהן פחד לאבד.

💡 במהותו - הפחד לאבד, הוא פחד לאבד את הזהות העצמית הנוכחית לטובת זהות חדשה, שונה, מורחבת.

כיצד מפוגגים את הפחד הזה❓

💡 מתוך ההכרה כי כאשר אתם הולכים אחר הרצון המזוקק ומשאלת הלב הטהורה שלכם - שום דבר שהוא מדוייק ותואם אתכם לא באמת ילך לאיבוד.

💡 זו הי הכרה כי כאשר אתם יוצרים שינוי המחובר לעצמי האותנטי - כל מה שמשרת את העצמי הטהור שלכם ימשיך אתכם הלאה, ומה שלא - יתפוגג וידהה בהדרגה מתוך חייכם, ללא דרמה או מאבק, אלא בתהליך מדורג וטבעי.

אמצו את ההכרה הזו כשלב ראשון המאפשר לכם להכנס אל ״אגם השקט הגדול״ אותו תיארתי במסרים הקודמים, ולצוף בו מתוך אמון והתמסרות.

💡 הדבר יאפשר לשחרר את הפחד לאבד לטובת הסקרנות כלפי כל מה שמבקש להגיע.

ברחבי הקוסמוס אנרגיה אינה נעלמת אלא משנה את התצורה שלה ונעה ממצב למצב, באופן גמיש ודינאמי, אשר אין בו היקשרות לתצורה מוחלטת או ספציפית.

💡 כאשר עולה בכם פחד לאבד או להפסיד, זכרו כי בדיוק כמו ברחבי הקוסמוס כך גם בחיים: דבר לא מסתיים אלא רק משנה צורה.

💡 הכרה זו תוביל אתכם לזהות כי דברים שפחדתם לשחרר או לאבד מתגלמים בחייכם בצורות ואופנים חדשים, שכלל לא העלתם על דעתכם...

💡 כל שנדרש הוא לב פתוח ומבט רגיש ותבוני, אשר יאפשרו לכם לזהות זאת...

🌷 התהליך שאני מתארת לכם, הוא תהליך עמוק של השלה והתחדשות.

💡 זהו תהליך שיש בו הזדמנות להתפקח מן האשליה של הזהות העצמית ולהתעורר להכרה כי כל אחד ואחת מבני האנוש הרבה יותר רחב ממי שהוא חושב שהוא.

💡 ההתפקחות מאשליית העצמי מובילה להכרה עמוקה כי העצמי האנושי הרבה יותר מרובד ורב ממדי מכפי שהתפישה האנושית מאפשרת להכיל או לקלוט.

 

מדוע העצמי האנושי הוא אשליה❓

▪️ כי כולנו משחקים כאן על פני האדמה במשחק החיים האנושי, מגלמים תפקידים, צוברים התנסויות וחוויות, מנהלים אינטראקציות אחד עם השני ועם הסביבה ובכך מתפתחים ומתרחבים...

▪️ זהו תהליך שבו רוח חוקר את עצמו בחומר ותודעה מגלמת את עצמה במצב צבירה גשמי.
 

איך מתפקחים מן האשליה של העצמי האנושי❓

💡 תחילה מבינים שכל החוויות, ההתנסויות והמגדר העצמי, הם חלק ממשחק תפקידים - תחפושות שהעצמי המזוקק שם על עצמו כדי לשחק את משחק החיים על פני האדמה.

💡 הבנה זו יוצרת את היכולת להפריד בין כל התפקידים והדמויות שאנחנו מגלמים בחיינו לבין העצמי המזוקק שעושה שימוש בכל התחפושות הללו לצורך הבעה עצמית והתנסות חווייתית המביאה עימה התפתחות ולמידה.

💡 העצמי המזוקק הוא כמו אמן תיאטרון בובות המכניס בכל פעם את ידו אל תוך דמות אחרת, כדי להביע את עצמו ולספר את הסיפור שהוא רוצה לספר...

💡 אמן תיאטרון הבובות יודע כי כל בובה ובובה היא כלי לביטוי עבורו. הוא אינו מתערבב עם הבובות, שופט אותן, או מזוהה עימן כמגדירות אותו, אלא חוסה עליהן ומשתמש בהן    כשלוחה שלו -ככלי ביטוי המייצג היבטים שונים שברצונו להביע.

💡 כולנו אמני תיאטרון הממחיזים את סיפור החיים האנושי שלנו, כאן על גבי במת המשחק של עולם ארץ.

💡 כל ״בובה״ ו״בובה״, מייצגת איכויות בנפש האנושית, מתווי אישיות, תפקידים שאנחנו מגלמים בחיים שלנו.

▪️ כאשר נוצרת ההבנה הזו ניתן להתחיל ולהתפקח מאשליית העצמי, להבין שהעצמי אינו הבובות השונות אלא אמן התיאטרון המשתמש בבובות כערוצי ביטוי-שלוחות של העצמי המאפשרות לו להביע את עצמו הלכה למעשה, מכיוון שבלעדיהן הוא מופשט והן אלו המאפשרות לו להשמיע את קולו ולהגשים את סיפורו.

▪️ זהו תהליך התפקחות שבו מתאפשר להתחיל לנהל במודע את תיאטרון הבובות ולהכיר בכך כי כאשר אתם כועסים, שמחים, בוכים, צוחקים, כואבים, מתענגים, חושבים, חולמים, רוצים, חושקים, מפחדים, מתגברים ועוד ועוד - החוויות הנפשיות הללו אינן מי שאתם, אלא ערוצי ביטוי מגוונים בעבור העצמי המזוקק לשחק את משחק החיים על פני האדמה.

▪️ כאשר אתם מחבקים, אוהבים, שונאים, מלטפים, מרביצים, מבשלים, אוכלים, לומדים, נחים, עובדים, עושים ספורט, מסדרים את השיער, מתלבשים, לוקחים את הכלב לטיול, מספרים לילדים סיפור לפני השינה, מצחצחים שיניים ועוד - אתם מפעילים את פני האישיות האנושיים שלכם ובכך מכניסים את היד אל תוך הבובות בתיאטרון הבובות הפרטי שלכם ורוקמים את סיפור חייכם, רגע ברגע, ניואנס אחרי ניואנס.

💡 ההכלה שהעצמי האנושי הוא אשליה והחיים הם סיפור - מובילה להתפקחות מאשליית העצמי האנושי, מאפשרת לצאת מהסיפור ולנוע מפרק לפרק כאשר אתם כותבים וממחיזים את סיפור חייכם, מנהלים אותו במודעות מלאה, לובשים ופושטים תחפושות ועושים זאת מתוך חופש, נוכחות וחדוות קיום

שלכם בהרבה תקווה 🧡
לוהאריה