התנהלות אנושית והאתגר שהיא יוצרת בתהליך הטרנספורמציה

לוהאריה | 04.03.2019

תמונה: pixabay

בפודקאסט ( Podcast ) המצורף ניתן להאזין לחבילת התודעה:

אנחנו מצויים בתקופה מלאת הזדמנויות.

זוהי תקופה שמזמינה לעבור מדיבורים למעשים, או מתיאוריה למימוש וזאת על מנת להשפיע ולשנות את המציאות האישית והקולקטיבית.

בחבילת התודעה הקצרה הזו, אני רוצה להציג לכם שני סוגים של התנהלות אנושית שכדאי לשים אליה לב, מכיוון שהיא עלולה להכשיל את תהליך הטרנספורמציה. 

▪️🔸▪️

 

1️⃣ סוג האנשים הראשון – מדלגים על שלבים בתהליך הטרנספורמציה וממהרים ליישם ולממש:

ישנם כאלה הממהרים מן התודעה והתאוריה אל עבר המימוש. אלו אנשים דינאמיים, האוהבים שינויים ותנועה, המקנים להם תחושת חיות וריגוש.

כאשר אותם אנשים ממהרים לעבור מתיאוריה למימוש, מבלי שהשכילו להבשיל וליצור את השינוי הנפשי ואת הטרנספורמציה הכרוכה בו, הם פעמים רבות יחוו מפח נפש, הנובע מן הפער בין הרעיון התיאורטי לבין היכולת של הנפש שלהם לגבות אותו.

כאשר אנשים אלה מגלים כי התודעה והמודעות אינם מובילים לתוצאה הרצויה או להצלחה אליה הם שואפים, נוצר אובדן של אמון בתודעה, ציניות והתייחסות אליה כאל תלושה מן המציאות או כבלתי אפשרית ליישום ומימוש.

לאלו שזו הנטייה שלהם – הייתי ממליצה:

???? להתמקד בהכלה של התודעה והמודעות בנפש, מתוך סבלנות והסכמה לכבד את המיקצב של הנפש.

???? מחוייבות למפות את הכוחות הפועלים בנפש: המחשבות, הרגשות וההרגלים.

???? ההיכרות עם הכוחות הנפשיים השונים המפעילים את האדם, מאפשרת שינוי של הכוחות הללו עד שנוצרת תשתית נפשית אשר מגבה את יישום התודעה הלכה למעשה בחיי היומיום באופן מבוקר, הרמוני ושלם, המניב תוצאות.

▪️🔸▪️

 

2️⃣ סוג האנשים השני – נמנעים מטרנספורמציה של הנפש ומעדיפים להישאר ברמת התיאוריה:

ישנם כאלה, המעדיפים להשאיר את הדברים תיאורטיים ונמנעים מלגשר את התודעה והמודעות לבחירות מעשיות ולשינוי ממשי בחייהם, מכיוון שהם לא באמת רוצים להשתנות ולשנות.

אלו אנשים הפוחדים מכישלון, חוששים משינוי, קשורים למוכר ולידוע, ונאחזים בהרגלים, התמכרויות והתניות אשר אין ברצונם לשחרר ולהמיר באופייני התנהלות חדשים.

אנשים אלו מעדיפים להגות, להתפלסף ולהיות שרויים בחיפוש מתמיד, אשר יש בו פעמים רבות פסילה של דרכים וכלים לטרנספורמציה ויישום אשר כבר עומדים לרשותם, מתוך טענה שאינם מסייעים להם, כאשר בפועל כל תכליתה של הפסילה היא לשמר את המצב של חיפוש, תהיה והיעדר יישום ומימוש.

הדבר מוביל לפיזור מתוך חיפוש מתמיד אחר תודעה חדשה, רעיונות חדשים, שיטות חדשות אשר כל תכליתם להשאיר את האדם בתהליך תיאורטי אשר אין בו טרנספורמציה של הנפש ושינוי פרקטי, הלכה למעשה המשפיע על החיים עצמם בהתנהלות היומיומית.

לאלו שזו הנטייה שלהם – הייתי ממליצה:

???? להתמקד בלהשתמש בידע, התודעה, והכלים שכבר עומדים לרשותם, על מנת ליצור שינויים הלכה למעשה בהרגלים ובאופייני הפעולה היומיומיים שלהם.

???? לעשות זאת מתוך כנות ומוכנות לזהות היכן הנפש בולמת את היישום והמימוש הפרקטי על ידי ניסיון ״לברוח״ לחיפוש תיאורטי.

???? הכנות תאפשר למפות את הכוחות הנפשיים שיש בהם פחד ממימוש והגשמה ותעניק הזדמנות לפעול בניגוד לכוחות הבלימה ולהסתגל לתנועה מעשית גם אם היא מפחידה או מאיימת.

▪️🔸▪️

 

המצב האופטימלי, הוא המצב שבו התודעה עוברת מתיאוריה למימוש, בתהליך רציף שאין בו נמהרות, חוסר סבלנות ורצון לתוצאות מיידיות מחד, או מאידך פחד לממש, דחיינות והתפלספות שאין בה גיבוי מעשי.

במצב המייטבי, האדם יוצר שינוי תודעתי, ערכי ומודעותי המשפיע על הנפש ומשנה אותה, עד למצב שבו ההתנהלות הפרקטית והמעשית משתנה גם היא.

זהו תהליך שלם ומלא שיש בו מחוייבות לטרנספורמציה הלכה למעשה.

בתהליך שכזה האדם בונה בתוכו ערוץ רציף, מאוזן והרמוני ומתנהל בחייו מתוך תחושת מסוגלות, יצירתיות, הקשבה למקצב הפנימי והתייחסות לנפש ככלי שנועד לשרת את משחק החיים על פני האדמה, להגשים רוח בחומר ולתווך עולם תיאורטי לכדי ממשות מוגשמת הלכה למעשה.

בקישור המצורף, תוכלו למצוא כלים למיפוי וזיהוי של כוחות הנפש השונים.

לוהאריה