היאחזות בעבר - יצירה של לולאת זמן

פעמים רבות, העבר - בין אם הוא שלילי או חיובי, מהווה עוגן להגדרה עצמית המקבע את האדם לעצמי עברי אשר כבר אינו רלוונטי, ומבקש להתפוגג.

 ברגעים בהם אתם מזהים היאחזות בעבר שאלו את עצמכם שאלות מהות פשוטות:

מי אהיה ללא התנסויות העבר שלי ?
מי אהיה אם אניח לרגע בצד את משקעי העבר או את התפישות והמחשבות הנובעות מן העבר

היבט נוסף של האחיזה בעבר היא החרטה על בחירות שנעשו.

גם בחרטה מתקיימת הבאה של העבר אל ההווה.

כיצד זה נעשה? על ידי תמרון בלתי מודע של מארג הזמן...

איך? הנה ההסבר 

בן האנוש הינו מהות אלוהית, המגולמת בהתנסות אנושית.

כל בני האנוש אוחזים ביכולות שאינם מודעים להן...

יכולת שכזו, הינה היכולת ליצור תנועה בזמן.

בני האנוש יודעים לשלוט ולהשפיע על מצבי זמן - אך כאמור אינם ערים ליכולת זו, ולכן, פעמים רבות עושים בה שימוש הפוגם בחייהם. שימוש זה נובע מרגשות ומחשבות המשפיעים מיידית על רצף הזמן.

חרטה אנושית הינה דוגמא לכך.

במצב חרטה יוצר האדם היאחזות בסיטואציות שהתקיימו על הרצף הליניארי בעבר, ובכך מייבא אותן אל ההווה, הדבר יוצר לולאת זמן המובילה לתנועה במעגל סגור וחוסר יכולת לממש עתיד.

טינה גם היא רגש שכזה, היוצר מיגנוט של מאורע שהתרחש בעבר אל תוך נקודת ההווה וכניסה ללולאת זמן.

כיצד יוצאים מלולאת זמן?

הערך ״כל רגע הוא רגע בחירה״ נועד לאפשר לצאת מתוך ״לולאת הזמן״ מתוך ההכרה כי בכל רגע ניתן ליצור שחרור של משקעים, והיאחזות בעבר, להודות על הלמידה שהעבר טמן בחובו, ולבחור ליישם את כל ההבנות והחכמה שנרכשה וליצור התגשמות במישור מציאות חדש המשוחרר מן העבר ונע אל העתיד.

היכולת לשחרר אחיזה בעבר תנבע מן המוכנות להסכים ולהיות נוכח ברגע ההווה.

זוהי ההסכמה להיות ״נטול זהות מוגדרת״ המקובעת על ידי העבר - מסקנותיו, החוויות שהתקיימו בו, רגעי האושר, הכאב, הזכרונות או המשקעים.

היגד המאפשר להעצים מצב הוויה זה:

אינני העבר שלי.
אני נוכח/ת בזמן הווה נתון, נטול/ת זהות מוגדרת, חופשי/ה להיות כל מה ומי שאבחר...
 

זיכרו:

 אתם לא מי שהייתם בעבר שלכם.
 את העצמי העתידי שלכם עוד לא יצרתם כאן במישור הגשמי, הוא מתקיים כריבוי של עצמיים פוטנציאליים המצויים במצב קוונטי הממתין להתגשמות.
 מה שקיים הוא רגע ההווה - הנוכחות בהווה - היא המפתח לשינוי - ומה שניצור הוא שיהיה.