1. חוקיות חדשה, שפה חדשה
כשאני מבקש להבין את החוקיות החדשה, אני מזכיר לעצמי את המשפט הכל-כך משמעותי: "אני לא יודע את מה שאני לא יודע".
כששמעתי אותו לראשונה, חשתי התנגדות, חוסר אונים והאגו קפץ עם אמירה: "אז איך אני אדע את מה שאני לא יודע?..." התחושה הייתה של חוסר אונים, כעין קיר עבה העומד מולי, משקף לי את מוגבלותי ומעצים בי את קטנותי האנושית.
ככל שאני נע במסע להכלת החוקיות החדשה, אני מבין שהחיפוש אחר מענה, חייב להיות במקום השונה מן המקום ממנו נשאלו השאלות, ולמעשה המשפט "אני לא יודע את מה שאני לא יודע", בא לאפשר לי את פריצת המגבלות ואת ההתרחבות מעבר למוכר והידוע.
היום אני מבין שהמעבר לחוקיות של העידן החדש, מבקש מאתנו ללמוד שפה חדשה.
לא ניב של אותה שפה, לא גוון נוסף, אלא שפה חדשה, מעבר לארץ לא נודעת לאנושיותנו, המבקשת התייחסות חדשה ביחס לעצמנו לתהליכים שאנחנו עוברים וליחסי הגומלין שלנו עם המרחב והסביבה.
על פניו ניתן לומר: "מה הבעיה...? בואו ניקח את ספר הלימוד של השפה החדשה נלמד אותו ונתחיל ליישם." לתנועה מוליכה שכזו, כיוון ערוץ הלוהאר כאשר בא לחנוך אותנו בתחילת מסענו בתכנית להכשרת שליחים.
בהפעלה הראשונה במודול הראשון, אמרה מועצת העל הקוסמית "לא באנו להכביר במילים" וזאת מתוך הניסיון בחניכה של אזורים אחרים בבריאה, בהם כאשר מועבר מסר, הוא ניתן ברמת כריזה תידרית המוכלת אצל הנמענים, מכיוון שאלו מכירים בה, עושים בה שימוש ככוונתה, מתפתחים ומנחילים את הפתרונות לכלל ובכך מתקיימת התפתחות המביאה לשינוי.
במקרה שלנו בני האנוש, הסיפור מעט שונה. אצלנו יש הגיון, העברנו את מירב המשקל לניווט החיים ותהליכי ההתפתחות באמצעות השכל. מכאן שהיה צורך להמיר את הכוונה הראשונית, שעמדה בבסיס התכנית להכשרת שליחים, של "לא להכביר במילים", בעשרה כרכים של חניכה מלאי מלל עוטף, עשיר בפתרונות, המבקש לסייע לשלל הגוונים באנושות לנוע אל מעבר למוכר והידוע, להכיל בהדרגה את היותנו מהויות קוסמיות ואת החוקיות החדשה.
היד עוד נטויה והמידע ממשיך לזרום ככל שאנו מיטיבים להכיל. בנוסף לעשרת הכרכים, אשר הטמון בהם ייחשף בהמשך בהתאם להתפתחות הרשת, ממשיך כל העת לנבוע מעיין נובע של תודעה, ידע קוסמי, תהליכים אבולוציוניים ואבני בניין מזוקקות הנגישות לכל מי שבוחר לנהל עם שפע זה יחסי גומלין.
2. שפה חדשה כמפתח להסרת תקרת הזכוכית
כבני אנוש נטינו להסתמך על המוכר והידוע, חיפשנו לשמר יציבות ובטחון על בסיס הקיים, (שינוי נתפס מאיים), הגדרנו את עצמנו על בסיס האנושיות שלנו, על בסיס מערכות רגש נמוכות, תבניות מחשבתיות ובאמצעות פרמטרים חיצונים המצויים במרחב החומרי, התבניתי, הנוקשה והמזוהה עם החומר. נטינו לבסס על כל אלה את ערכנו וביטחוננו ובכך הרחקנו עצמנו מעצמנו ממהותנו הקוסמית.
בעבור כולנו התקיימה תקרת זכוכית מגבילה, שהגדירה את חוקי המשחק במרחב החומרי, הנפשי, המחשבתי והרגשי הדחוס, שבו התקיים היפוך המשמעויות ורוח הושפע מחומר.
מזה תקופה, תקרת הזכוכית כבר לא קיימת. אך רבים עדיין אינם מזהים זאת וממשיכים להתנהל על פי מסורות מוכרות, הרגלים ותבניות המהוות משענת ועוגן לנפש האנושית המצומצמת, שהינה תוצר העידן המסתיים.
על בסיס ההיבטים הללו קיימנו כאנושות חקירה, כל זאת מתוך ראיה המגבילה עצמה לספקטרום צר יחסית נוכח אותה תקרת הזכוכית לצורך, בעידן שנחתם.
למדנו את עצמנו, את האנושיות שהביאה עמה תפישות ודרכי התפתחות מוגבלות יחסית לגבי מהי התהליכיות, מהו החומר, מהם הרגשות הנמוכים דרכם אנו מתפתחים, מהי האלוהות וכן מהו המכלול לו אנו שייכים.
במעבר לעידן החדש, אנחנו עומדים כשליחים בפני אתגר לא טריוויאלי בבואנו ללמוד את השפה החדשה.
3. להשיל מערכות הסתמכות ולהיוולד מחדש
כאשר הוגדרה תכנית ההתערבות המבוקרת לשינוי פוטנציאלים במרחב ארץ, היא נבעה מתוך רצון לקיים מעבר לחדש, ממקום המכבד את אופיין החקירה של העידן שהסתיים, נובע ממנו ובכך בחניכה עוטפת ומאפשרת, מקיים למידה הדרגתית המסגלת לחוקי המשחק החדשים. זה מהלך המאפשר מעבר הרמוני ממדרגה למדרגה, בתקופת תפר בין העידנים.
זה מעבר לא טריוויאלי.
כיצד ניתן לשכנע נפש אנושית המורגלת בדפוסים, הרגלים, התניות, התמכרויות, אמות מידה המוטות מהחוקיות שהתקיימה במרחב, שחלקן אפשרו קיום ואף התפתחות, לוותר על עוגנים והרגלים ולנוע לארץ לא נודעת?
כשליחים התחפשנו לאנושיים מתוך כוונה מקורית להתעורר ולהפוך לבני האנוש של העידן החדש ובכך להתוות ולהוות את הדרך לאלה הבאים אחרינו. בתחפושת זו, הבאנו אתנו ספריות נתונים מתקופות עבר, אותן שזרנו אל גלגול החיים הנוכחי על פני האדמה.
ספריות אלה, באו לשרת אותנו בשלבי ההתעוררות ראשונים, תחילה של חקירה פנימית ובהמשך במעבר לתנועה באופיינים קוסמיים.
מיומנויות אלו שהבאנו עמנו, שרתו אותנו בתחילת הדרך. למדנו, התרחבנו, השגנו הישגים ארציים, יצרנו שלום פנימי, אך למעשה השארנו עצמנו בדלת אמותינו, המוכרות והידועות ובחוקי המרחב בהם האגו המוטה, ההישרדותי והמזוהה, לקח חלק נכבד בניהול התהליך.
כאשר נבקש לחקור את החוקיות החדשה, נדרש מאתנו להסכים לוותר לרגע על אופיין הלמידה שהשכלנו לרכוש בתהליך המקדים, לשחרר את זווית ההתבוננות על עצמנו ועל המרחב, זאת בכדי שנוכל לפנות מקום לחדש.
למתנגדים שביננו, נאמר שברמה הגבוהה לא מדובר בוויתור, מכיוון שריקון הכוס אין משמעו לפסול את כל אשר רכשנו בנתיבנו עד כה, אלא להסכים ולאפשר למסד הנתונים הזה להיות בסיס פנימי, אשר אינו מטה אותנו, אלא מהווה כר פורה ליצירת תנועה על בסיסים חדשים כדף חלק נקי מרבב.
משמע, יכולת לאפשר למסד הנתונים הזה להוות מצע פנימי ותו לא אשר אינו מקשר אותנו לקיבעונות או מגדר עצמי ומאפשר לנו לחקור בסקרנות וללא איום, פסילה או השוואה מחוזות חדשים.
למהות הקוסמית אין היקשרות להישגים, לכלים שרכשנו או למעמד שהשגנו. כמהויות קוסמיות אנו מכילים בשדה שלנו את הלימוד, כמסד נתונים שעל בסיסו אנחנו נעים אל עבר היעד הבא לחקירה כשלמות מתפתחת. בכך, "דבר אינו בא על חשבון דבר, הוא רק משנה צורה".
4. הדברים אינם כפי שהם נראים...
כאשר נחשפתי לתכני התכנית חשתי בנוח. אמרתי לעצמי, כי המועבר במודול הראשון מוכר לי בצורה כזו או אחרת מתכנים קודמים שלמדתי.
הייתי מיומן בחקירה פנימית ואף השגתי הישגים אישיים מתהליך ההתפתחות. הייתי מנוסה בתחום הטיפול ולכן ההעשרה שהלימודים הביאו עמם, התקבלה ממקום פתוח שעסק לא מעט בהשוואה למה שלמדתי, בניסיון להסביר לעצמי את מה שלא הבנתי על בסיס מה שהיה מוכר לי. ההישגיות הייתה נוכחת ובכך הייתי מרוצה וגם האגו היה מרוצה, שהרי הוא יוצא נשכר מהלימוד ומחוויית הביטחון שבהליכה בדרך שהינה לכאורה מוכרת.
ככל שנעתי בנתיב ההתפתחות וההשתנות שהתכנית מאפשרת, מצאתי את עצמי במקומות בהם נאמר לי בהרבה אהבה ואכפתיות שאני פועל בדרכים ישנות, או מביא דרך הסתכלות שמגבילה אותי וכך מצמצמם את עצמי ואת הפוטנציאלים החדשים המבקשים לבוא לכדי ביטוי. גם היום אני זוכה להארות המאפשרות לי לזהות משקלים פנימיים של ישן אל מול חדש ועל כך אני לומד להודות ולהבין שזהו למעשה פתח לקפיצת מדרגה.
חשוב שנכיל, כי התכנים המובעים בתכנית נראים לעיתים דומים למוכר ולידוע לנו, זאת מתוך הבחירה של הלוהאר לאפשר תנועת התפתחות בתקופה של תפר, אך למעשה הם אינם דומים כלל. התכנים המובעים הינם מרובדים, הם חושפים בכל שלב רובד נוסף של הבנות ופתח להתפתחות, ככל שההכלה שלנו מאפשרת זאת.
5. להרכין ראש ולרוקן את הכוס...
השכל האנושי היה מורגל לעבודה בתבניות, תפיסות מחשבתיות מקבעות שגרמו לאנוש להיות מזוהה עם חוקי המשחק של הממדים הדחוסים המאפיינים את המרחב. לכן, מתקיימת בו מגבלה שמקשה על הכלה של רוחב היריעה המובע בימים אלה בטווחי גל גבוהים, מהירים מאוד, רבי עוצמה, מעודנים, הרמוניים, המביעים חוקיות שבה ניתן לנוע כשלמות מתפתחת, חוקיות המאפשרת התפתחות לממדי תודעה גבוהים, עם ערכים קוסמיים המבטאים טווחי מציאות חדשים לגמרי.
כאשר אנחנו נחשפים לרובד חדש בעבורנו ומבקשים להשוות אותו עם דוגמאות שאנו זוכרים מנתיב ההתפתחות המקדים, אנחנו משתמשים בשכל, ולכן מצמצמים את מה שמבקש להתבטא ולהיות מוכל.
כאשר אנחנו מציירים לעצמנו נתיב התפתחות מתוך ההיגיון, בחינת כמה זמן זה ייקח? מה אמור להתרחש? איך זה יראה? אנחנו מביאים את העבר ומנסים להחיל אותו על העתיד, וזה מן הסתם אינו תומך את התנועה העתידית.
גישה שמבקשת ליצור השוואה, פירוש, תיאום על בסיסים מוכרים, יוצרת משיכה של התדירות מטה והנמכה שלה כלפי אל אנושיות מצומצמת. הפחתה זו של התדר והתודעה, יוצרת צמצום של טווח האפשרויות ובכך היכולת להתפתח קטנה עד לא קיימת, מכיוון שהיא משמרת תנועה בתוך מסגרת קבועה ומוכרת אשר אינה נפרצת.
יש שאומרים כי בבקשנו לוותר על המוכר והידוע, אנחנו פוסלים את הדרכים הישנות, את ערוצי ההכשרה שהיו קיימים פה בעבור האנושות, שאנחנו מתנשאים מעל האחרים ועוד... אך התבוננות שכזו מפענחת באופן שגוי את התהליכים אותם אנו מייצגים, המבטאים נביעה מתמדת מתוך הקיים, הודיה עליו, היעדר היקשרות אליו ובכך מוכנות לנוע אל מעבר לו מתוך סקרנות, חדוות גילוי ושימוש במסד הנתונים שנוצר כבסיס להתחדשות.
בכך, אנו נובעים מערוצי החניכה שהתקיימו במרחב ומתרחבים אל עבר חדשנות אותה אנו לומדים לפענח ולבטא הלכה למעשה.
חשוב שנכיל כי הסתיים פרק וכי פרק חדש מבטא עצמו במרחב בעוצמה מוגברת.
תקרת הזכוכית הוסרה, אנחנו פתוחים לממדי התפתחות על סופיים, בחוקיות חדשה אשר אליה אנו נחנכים.
6. ערוץ הלוהאר – מרכז האמת המשותפת
מעצם היותו של ערוץ הלוהאר מרכז האמת המשותפת של הכלל-יקום, הוא מכיל את מסד הנתונים השלם שבתוכו טמון גם היקום בו אנו מצויים, וגם כל זרמי ההתפתחות שסייעו לאנושות בעידן האדמה.
ערוץ הלוהאר בא לחנוך אותנו לחזור לתקן קוסמי, לבטא אחדותיות, לשלב בין הזרמים השונים שהתקיימו פה סביב אמת משותפת, למצוא את המאחד והמשותף ובכך יחדיו, בנתיב חניכה, לבסס תנועה חדשה בעבור הכלל והפרט כאחד.
כאשר אני מגיע מזרם התפתחות מסוים ומסכים להיחשף לחוקיות החדשה, אני למעשה תורם למסד הנתונים של אותו זרם.
לכל "תורה" או זרם התפתחות, יש רבדים של חניכה שניתן לפתוח להרחיב ולהתאים להכלה של החוקיות החדשה (כך הם נבנו מלכתחילה), כך שכל אחד שמסכים לחשוף עצמו לאופייני התנהלות הקוסמיים ולשפה החדשה, מפעיל רבדים אלו באותו זרם ממנו הוא מגיע.
זו אחת הסיבות שמלכתחילה בחרנו לבוא דרך אותו זרם, מכיוון שבחרנו להיות נציג של אותו זרם, בתוך רשת של שונים ומגוונים ומתוך התעלות מעל אסכולה זו או אחרת, יכולת להעביר אל אותו הזרם נתונים חדשים המגיעים מלב הבריאה באמצעות ערוץ הלוהאר ומפת התשתית התידרית והאנושית שפורש הלוהאר בעולם ארץ ומבטאת את "אם כל האחוות".
לכן כדאי לנו להסכים להרכין ראש לרוקן את הכוס ולהכיל כי אנחנו לא יודעים את שאנו לא יודעים.
7. המלצות
מה מומלץ לנו לעשות בבואנו להכיל את שאנו לא יודעים?
- ראשית, להבין כי כישויות קוסמיות, המהות שלנו היא חקירה והתפתחות מתמדת. לכן, אופיין הלמידה שלנו, כאשר אנו מחוברים למהותנו הקוסמית, יהיה מתוך הסכמה להשתנות בהתפעמות וחדוות גילוי
- ההשתנות תמיד תהיה על בסיס הקיים והיש, לכן אנחנו לא באמת נזרקים אל הלא מוכר, אלא מבססים את הדרך על בסיס מסד נתונים נלמד ונרכש
- כאשר אנחנו מסכימים להקשיב לנשמה שלנו ומתפתחים, אנו מטייבים את זרם הנתונים המועבר דרכנו וחווים הזנה ורווחה
- מהותנו הקוסמית יודעת לנווט אותנו בנתיבי ההכלה של החוקיות החדשה. כאשר נתמסר למהותנו הקוסמית, המימון גדל השפע רב ובכך הנוחות והקלות הופכים מנת חלקנו לכן לפן האנושי שלנו נאמר כי זה ממש כדאי...
- אנחנו לא באמת נזרקים אל הלא ידוע, אין תהום, אנחנו חלק מרשת מלאת פתרונות הפתוחים לכלל. עבור כל אחד מאתנו קיים חבר שותף לדרך שפסע בנתיב לפניו. חשוב לכן שנסכים להקשיב לחברים, להיפתח לשיקופים, ללוות עצמנו בתהליך טיפול/ התאמה/ חניכה על ידי אלה שמכירים את המעברים למדרגה הבאה. עבור האנושיות זו תנועה אל הלא נודע, עבור מהותנו הקוסמית זו תנועה של התרחבות
- כאשר אני מסכים להיפתח להבנה כי אני לא יודע את שאני לא יודע, אני למעשה מסכים לבטא בטחון קיומי, אני מסכים לבטא ענווה ונוכחות המתבססת על התהליכים שרכשתי עד כה. אין צורך להיאחז בכלי התפתחות, בתפישות, מגדר עצמי וערכי על בסיס היכולות. ההמלצה היא להביא את הידיעה הבוטחת כי אני יודע ללמוד, אני מכיר השתנות, כבר עברתי דבר או שניים בתהליך שלי וצלחתי אותם, ובכך על בסיס ההצלחות שאכיר בהן אוכל לגייס את כוח הרצון שלי והמוכנות לנוע לרובד הבא
- כאשר נחשף לרובד חדש של מציאות שלא מוכל בנו, במקום לחפש את הידיעה בשכל וההיגיון, נבחר לבטא דרישה מפנימיותנו להכיל את החדש גם אם אינו ידוע. יש לנו מערכות פיענוח מעבר לשכל וההיגיון. יש לנו מגברי תהודה המבטאים את קולה של נשמתנו, משם תבוא ההתרחבות למדרגה הבאה, לאחריה נופלים האסימונים ומתקיימת השתנות
- לב פתוח, אמון והתמסרות ידיעה פנימית, הם עוגנים משמעותיים לנתיב התפתחות בשלבים אלו
- ברגעי מעבר בהם לא מתקיימת הידיעה, יכולה לעלות תחושת ריק, פחד, אובדן דרך חווית קיר שלא ניתן לעבור... זה הזמן בו יש לפנות פנימה ולהסכים להמתין בסבלנות מתוך אמונה בנתיב בו אנו פוסעים, בידיעה כי ההתפתחות מתקיימת, שאנו נתמכים ומעורסלים. ההסכמה לכך, מאפשרת לנו לבטא חוסן ועצמאות ברמות חדשות ועוצמת דרישה גדלה להמשך הדרך היוצרת בשלב מסוים התבהרות גדולה והכרה כי הקיר אותו חשבתי כי לא ניתן לעבור, כלל אינו קיים :-)
- בפסיעה בנתיבים חלוציים, מהותי להרכין ראש בפני חניכה ולהסכים לקבל הארה מכאלה אשר פסעו בדרך לפנינו ומכירים היטב את אבני הדרך ואת קשת האפשרויות. כאשר משוקף לנו כי אנו לא יודעים את שאנו לא יודעים בכל הקשר שהוא, נראה זו כהזדמנות לגבות אמון והתמסרות, נראה זאת כמפתח להתרחבות והודיה על היכולת לשנות הרגלים או דפוסים ולנוע בעוד רמה להכלת החוקיות החדשה
ולסיום...
ערוץ הלוהאר מעצם מהותו, מבטא בזמנים אלה חניכה ישירה, אוהבת, מלאת תמיכה ומימון לאלה המוכנים להיחנך לחוקיות החדשה. ההכרה בדבר, מאפשרת ליחסי גומלין להתקיים ובכך למרחב ארץ ולאנושות להתפתח.
ההבנה כי אנו נמצאים בזמנים מרגשים של התפתחות על סופית, שמאפשרת לשפע רב לבוא ולבטא עצמו דרכנו ובעדנו כחלוצים, מבטאת את שמחת ההתפתחות ומולידה התפעמות גדולה ותחושה של זכות.
שמחת התפתחות, מהווה בסיס משמעותי לתהליך ההתפתחות בחוקיות החדשה...
בואו נאפשר להם להתבטא.
אהבה רבה לכל אחד מאיתנו על החלוציות וההעזה לנוע על מעבר לרבדי הידיעה.