אמון והתמסרות. שחרור של הפחד לאבד

לוהאריה | 31.05.2020

בפוסט הקודם דיברתי איתכם על כך שעל מנת להתפתח ולהתחדש, נדרש להסכים לכבד את מקצב החיים ואת האתנחתא שבין פעימה לפעימה.

תיארתי לכם את האתנחתא כמרחב שבו אתם מתרוקנים ומשילים מעליכם את כל מה שיצרתם עד כה, על מנת לשהות במצב של ״כלום״ שבו אתם ריקים, משוחררים מקיבעונות, תדמיות ותחפושות, נקיים ממשקעים, מסקנות על עצמכם ועל החיים, חופשיים להיוולד מחדש ולהיות ״הכל״.

זהו מצב שבו הזהות העצמית מתפוגגת - ולרגע אינכם יודעים מי אתם...

מתוך אובדן זהות זה - יכולה להתגבש זהות חדשה, תצורה חדשה של העצמי שלכם, שיש בה התחדשות והתאמה לפרק הבא בחייכם.

מרחב האתנחתא הוא מרחב של ריקוּת. מרחב של שקט שבין הפעימות, והוא כעין רחם שבו מתרחש הקסם של לידה מחדש.

💡 על מנת לאפשר לתהליך להתקיים נדרשת הסכמה לשחרר את כל מה שאתם מכירים ויודעים.

💡 נדרשת היעדר היקשרות לאג’נדה המגדירה וקובעת איך דברים צריכים להתנהל ולקרות.

💡 נדרש לפוגג תפישת עולם מקובעת שיש לכם על עצמכם, על האחרים ועל העולם, ולהיפתח להשראה ופרספקטיבה חדשה.

רוב האנשים מתקשים לשהות במצב זה מכיוון שהם חוששים לאבד את כל מה שהשיגו עד כה ומגדיר אותם.
הם מתקשים לשחרר את תפישת עולמם בה הם מבוצרים ואשר נוסכת בהם תחושת שליטה וביטחון.
נבהלים מחוויית הריקוּת המפורשת בטעות כחולשה או מערערת את הערך העצמי.

בכך, כאשר מגיע רגע השקט שבין הפעימות המהווה מעבר מפרק לפרק בחיים ומתצורה אחת של העצמי לתצורה חדשה, רבים מנסים בכל כוחם להימנע ממנו.

💡 הניסיון להימנע מרגע השקט ותחושת ה״כלום״ המלווה אותו, נובע מכך שהדבר מעורר חוויה של חוסר ביטחון וערעור של המוכר והידוע.

💡 כל אלו מעוררים את הפחד לאבד. זהו פחד עמוק המוטבע בתפישה האנושית הנובע ממצב תודעה הישרדותי.

💡 מצב התודעה ההישרדותי מונע מחוויה מתמדת של חוסר ובכך רצון להיאחז בקיים ולשמור אותו על מנת לחוש מלאות וביטחון.

💡 בכך הנטייה הרווחת היא ליצור בכוח תנועה מאולצת, לנסות להיאחז במצב הקיים ולשמר אותו, זאת במקום להתמסר לשקט ולאתנחתא שבין הפעימות.

השקט שבין הפעימות הוא מרחב נפשי המאפשר לכם לצוף מעורסלים ב״אגם השקט הגדול״, הכחול והעמוק, משוחררים מכל מי שהייתם לטובת כל מי שאתם עומדים להיות...
זהו מרחב נפשי שבו אתם שומעים את קולה של הנשמה המזמין אתכם ללכת בעקבותיה אל הלא נודע ומבקש מכם לכרות עימה ברית, להתחייב בפניה ולומר לה: ״באשר תלכי אלך...״

זהו מרחב של ענווה, אמון והתמסרות.

בכך מתאפשר חיבור עמוק לטבע האמיתי של הישות האנושית - שינוי תצורה והתחדשות והליכה אחר ההכוונה הקוסמית וצו הנשמה.

שלכם מכל הלב 💕
לוהאריה
 

🎧 אם אתם רוצים להתמסר לכתוב גם ברמה חוייתית אני ממליצה לכם להאזין ליצירה המוסיקלית ״באשר תלכי אלך״ שבה אני וחבריי להרכב Hillhar ביטאנו את התודעה הזו באמצעות צלילים ומילים.

 

לקריאת הפרק הבא: התפקחות מאשליית העצמי