אחריות - כלים להבנת מושג האחריות ומודלים ללקיחת אחריות על נתיב החיים

לוהאריה | 24.05.2017

הובא בתאריכים:
24-26.5.2017

1. האחריות כמצב הוויה

כאשר אנו מבקשים להבין את מהות האחריות חשוב להכיר בכך כי האחריות הינה מצב הוויה.

מה שמוביל למצב ההוויה של אחריות הינו תהליך עמוק של שינוי תודעתי, מודעותי, ערכי ורגשי, המקנה יכולת לקחת אחריות.

לקיחת האחריות תומכת טרנספורמציה של פני הנפש האנושיים, כך שהרגלים, התניות, אופייני פעולה ואמות מידה, המקושרים לתודעת הממד השלישי הגשמי והרביעי התודעתי, מפנים מקומם לאופייני פעולה ואמות מידה המבטאים את מצב ההוויה של אחריות.

מצב ההוויה של אחריות מקושר באופן עמוק לתודעת הממד החמישי והממדים הגבוהים, אשר בהם האחריות הינה מצב טבעי, והפרט מנווט את התנהלותו מתוך אחריות אישית ואחריות כוללת, באופן מושכל ומודע.

הניווט המודע והאחראי נובע מבגרות קוסמית המייצגת סף התפתחות מתקדם, שבו הווה עצמו הפרט כחלק בלתי נפרד מן המכלול החברתי אליו הוא משתייך ומכיר בכך כי הוא מזין את המכלול ומוזן ממנו.

בבגרות הקוסמית מתקיימת ההכרה כי המימוש המועצם האישי שזור באופן הדוק במימוש המועצם הקולקטיבי וישנה מחויבות עמוקה לאפשר הן לעצמי והן לכלל את נתיב ההתפתחות האופטימלי.

2. נתיב החיים האנושי – רשת פוטנציאלים

נתיב החיים האנושי נועד לבטא רצף של התנסויות, למידה, אתגרים וחוויות, היוצרים כולם השתנות מתמדת של בן-האנוש שבה התודעה, המודעות, הנפש והגוף עוברים התפתחות וטרנספורמציה.

ההתפתחות האנושית נועדה לבסס תנועה ממדרגה התפתחותית אחת לשנייה, כאשר בכל פעם נובעת המדרגה החדשה מקודמתה, מן התשתית ההתפתחותית שנוצרה במדרגה הקודמת בעקבות ההתנסות הלכה למעשה.

ניתן לראות את נתיב החיים האנושי כרשת של שבילים הנובעים כולם מערוץ מרכזי. ערוץ זה הוא נתיב הנשמה, המסלול האופטימאלי להתנהלות בחיים האנושיים, אשר ממנו נובעות הסתעפויות רבות המייצגות פוטנציאלים שונים ומגוונים, המופעלים בבחירה חופשית.

בכל צומת בחירה מופעלת בחירה חופשית הקובעת לאן ינוע נתיב החיים, ואלו פוטנציאלים יופעלו.

למבקשים לעבוד עם מודל להתנהלות מודעת בצמתי בחירה לחצו כאן

3. לקיחת אחריות – ניתוב מודע של הבחירה החופשית

חשוב להכיר בכך כי מנקודת המבט הקוסמית חווית החיים על פני האדמה מציעה ספקטרום רחב של אפשרויות אשר אינן נתפשות כטובות או רעות, אלא, כהתנסויות שיש בהן למידה, שיעורי חיים וכאמור תנועה התפתחותית.

ככל שהבחירה החופשית היא בחירה חופשית ערה ומודעת, שיש בה אחריות וערות לקשר שבין בחירה, תוצאה והשלכות, כך ניתן לו לבן-האנוש לנוע בנתיב חיים מובהק התואם את התפתחותו המיטבית.

ככל שהתודעה ערה והמודעות העצמית מפותחת, כך בן-האנוש ער לכוחות הפועלים בתוכו ומודע להשפעה שלהם על צמתי הבחירה השונים ועל מציאות חייו.

זהו מעבר מקורבנות, הזדהות ומיסוך לאחריות וערות שיש בהם ניהול של פני הנפש, מנהיגות פנימית וניתוב מודע של הבחירה החופשית. במעבר זה משתחררת התפישה כי בלקיחת אחריות מתקיים עול, לטובת הכרה כי לקיחת האחריות סוללת נתיב אל עבר מצב ההוויה של אחריות שבו מתקיימים חופש, מימוש והגשמה.

4. שלב ראשון בלקיחת אחריות – לקיחת ההגה לידיים וחיבור ל-GPS הפנימי

אם נמשיך בדימוי של נתיב, אשר ממנו נובעים פיצולים והסתעפויות רבות, ברשת דרכים ענפה המהווה את המפה הרחבה של אפשרויות המימוש, ניתן לדמות את לקיחת האחריות למעבר ממצב של נוסע ברכב הנע באופן אקראי על מפת המסלולים והדרכים, למצב של נהג, הלוקח את ההגה לידיו ומקיים ניתוב מודע של כלי הרכב אל עבר יעד ברור הנובע מתכלית פנימית בהירה ומובהקת.

משמע, השלב הראשון ללקיחת אחריות, נובע מן ההכרזה: "הנני משפיע על מציאות חיי" ומן המוכנות ללמוד ולנווט את כלי הרכב האישי בתוך רשת ההסתעפויות הרחבה, מתוך חיבור ל-GPS הפנימי – העצמי המזוקק אשר קולו מבקש לנווט את הבחירות השונות ולכוונן את בן-האנוש לרצון המזוקק ולמשאלת הלב הכנה.

5. אמנות ההקשבה המודעת – חיבור למצפן פנימי

תהליך ההתרועעות עם קולו של העצמי המזוקק המהווה מצפן פנימי, הינו תהליך הדרגתי שבו יוצר בן-האנוש מיומנות של הקשבה לקולות הפנימיים ומיומנות של סיווג הקולות הפנימיים ברמה מודעת.

  • מהו קולו של העצמי הקוסמי? כיצד הוא נחווה? מה הטרמינולוגיה בה הוא משתמש?
  • מהו קולו של האגו? כיצד הוא נחווה? מה הטרמינולוגיה בה הוא משתמש?

אמנות ההקשבה המודעת טומנת בחובה את היכולת לזהות מה הרמוני בעבור העצמי המזוקק ומה דיס-הרמוני בעבורו, ומתוך כך ליצור העברת משקלים מודעת ואחראית לבחירות הרמוניות התומכות את העצמי.

אמנות ההקשבה המודעת מובילה להתרועעות עם שני כוחות פנימיים, המייצגים את ההכוונה הנשמתית בהוויה אנושית: ה-רצון הפעיל ו-משאלת הלב.
בתהליך ההתרועעות עם כוחות אלו נוצר זיקוק של הנפש והשלה של כוחות ממסכים ובולמים, אשר שיבשו את היכולת לחבור לנביעה הפנימית הזכה והאותנטית.

בנוסף, ניתן להסתייע בשלושה מרכזים אנרגטיים ונפשיים, המהווים מגברי תהודה של ההכוונה הנובעת מן העצמי המזוקק: אינטואיציה, ידיעת לב, תחושת בטן.

על מהותם של שלושת מגברי התהודה תוכלו לקרוא כאן

6. שלב שני בלקיחת אחריות – סדרי עדיפויות ברורים וניפוי מודע של הקשרים בלתי תואמים

החיבור למצפן הפנימי, לרצון הפעיל ומשאלת הלב, מאפשר לקיחת אחריות על הבחירות השונות מתוך סדרי עדיפויות ברורים.

ראשיתו של השלב השני הינו בנקודת מוצא תפישתית שיש בה הכרה בכך שכל בחירה מובילה לתוצאות ולהשלכות המשפיעות הן על המציאות הפנימית והן על המציאות החיצונית.

מתוך כך, האחריות יוצרת ניפוי מודע של הקשרים בלתי תואמים את החזון האישי ומובילה למצב שבו הרגלים, אופייני פעולה ודרכי התנהלות מסויימים אינם באים בחשבון מכיוון שהם מצויים מחוץ לסקאלת האפשרויות הרלוונטיות.

הניפוי המודע, לצד חיבור לתכלית ברורה ומובהקת יוצרים בסיס פנימי איתן.

7. שלושה עוגנים מרכזיים ללקיחת אחריות

הבסיס הפנימי האיתן ללקיחת אחריות נובע משלושה עוגנים מרכזיים המתבססים בנפש האדם:

א. מרחב פנימי - רקימת חוזה ביודעין בין האדם לבין עצמו, שבו מתקיימת התחייבות מודעת בין בן-האנוש לבין עצמו.

ההסכמה הפנימית הינה לביסוס של מרחב נפשי שיש בו מחויבות כלפי העצמי, כלפי תועלתו הגבוהה וכלפי המימוש המועצם שלו, מתוך כבוד לעצמי, אהבה עצמית, קבלה עצמית, חסד וחמלה לצד הצבת גבולות ברורה והגדרת כיוון וכוונה מובהקים.

ניתן לתמוך את שלב רקימת החוזה אל מול העצמי, בהיגדים והכרזות אשר מגבים חוזה זה ומהווים מענה להתנגדות פנימית וניסיונות בלימה ומניעה של המהלך על ידי האגו.

  • הנני מחוייב/ת כלפי המימוש המועצם שלי מתוך ההכרה כי הנני ראוי/ה לסיפוק, שמחה, רווחה והגשמה
  • הנני מחוייב/ת להפנות כלפי עצמי אהבה, קבלה, היעדר שפיטה וכנות ולהגדיר גבולות לכוחות הבלימה המתקיימים בתוכי
  • הנני מחוייב/ת כלפי החזון האישי אותו אני מגדיר/ה לעצמי ונאמנ/ה לדרך שחזון זה מתווה
     

ב. מרחב מחשבתי - ביסוס של מרחב מחשבתי שיש בו חזון ברור ובסיס תודעתי ומחשבתי מגבה.

החיבור למרחב פנימי שכזה מתחיל במוכנות להגדיר בבירור: מה אני רוצה? מה אני מבקש לעצמי? ההגדרה נוצרת מתוך המוכנות לשאול שאלות מהות ולקיים הגות פנימית המבססת תשובות.

כאשר בן-האנוש שואל את עצמו שאלות אלו הוא יוצא מגבולות הטשטוש והעמעום אשר לא מאפשרים לקחת אחריות, ונע אל עבר מרחב מחשבתי שיש בו תכלית, בהירות וצלילות. זהו מרחב פנימי המשרטט בבירור את התשתית ממנה ניתן לנבוע להתנהלות אחראית וערה.

המרחב המחשבתי מתווה מערכת עקרונות וסייגים המקנים בהירות ומיקוד ומאפשרים ליצור תיעול משאבים כלפי החזון והסבת משקלים אל הכיוון והכוונה, מתוך בחירה חופשית מודעת.

המסגרת הערכית, התודעתית והמודעותית, יוצרת גיבוי מחשבתי להתנהלות מתוך משמעת הנובעת ממשמעות ובכך גיבוי של המוכנות והיכולת לקחת אחריות.
 

ג. מרחב רגשי - מחויבות לטרנספורמציה של הגוף הרגשי, והסבה שלו ממנעד רגשות בולם ומגביל, אל מנעד רגשות תומך.

מחויבות זו נובעת מן המרחב המחשבתי המתווה מודעות, חזון ותכלית, המובילים לניהול מודע של קשת הרגשות ומוכנות להעצים פני ביטוי רגשיים המהווים כוח תומך.

המחויבות להמיר רגשות בולמים ומשבשים ברגשות תומכים ומגבים, יוצרת אימון בלקיחת אחריות על הרגשות ככוח פנימי רב עוצמה שיכול לרומם או להפיל.

מתוך כך נוצר בסיס פנימי רגשי שיש בו היעדר הזדהות, חוסן ועצמאות, אמונה, ידיעת לב, שמחה ואומץ, והרגש מגביה את החזון ומשרת אותו בהרמוניה.

8. לקיחת אחריות – ממה היא מורכבת?

 12 ממדים פנימיים המובילים לממד האחריות

  1. אמנות ההקשבה - תקשורת פנימית והקשבה לנביעה הפנימית. מודל התומך הקשבה לנביעה תוכלו למצוא כאן
  2. כנות וישירות – ניטרול מערכות הסתרה והדחקה  - על המעבר מְרִיסוּן לניהול מודע של פני הנפש בתהליך הטרנספורמציה תוכלו לקרוא כאן
  3. שע"ר - מחוייבות לשקיפות, ערות, רעות כלפי העצמי וכלפי האחרים
  4. הכרה פעילה – שמירה על בהירות מחשבתית ומודעות ערה
  5. מיפוי-זיהוי-גיבוי - מחוייבות לניהול פני הנפש – הכרות עם הכוחות הנפשיים הפועלים ולמידה לנהל אותם
  6. בחירה חופשית מודעת - מובהקות של העדפה בצמתי בחירה גדולים כקטנים
  7. הפיכת ידע לחכמה - הסקת מסקנות מהתנסויות קודמות ויצירת שינוי בהווה המתבסס על מסקנות העבר מבלי להיות מזוהה עימו
  8. מעבר ממצב פסיבי למצב פרו-אקטיבי, ומתגובה ליוזמה
  9. אפשור ומתן גושפנקה לחדש – מוכנות להתנסות ולרכוש מיומנויות חדשות התומכות את הרצון ההתפתחותי – עוד על מעגל העוצמה של האפשור תוכלו לקרוא כאן
  10. עכשיו הוא הזמן - הכרה כי כל רגע הוא שער וכי חלון ההזדמנויות פתוח בזמן הווה נתון, בעבור מי שמבקש ליצור שינוי
  11. משמעת הנובעת ממשמעות – עוצמת החזון והתכלית יוצרת כוח פנימי רב עוצמה המסייע לקחת אחריות וליצור תנועה מושכלת
  12. הכרת תודה על הבחירות שנעשו והכרה בערך ההישגים הפנימים והחיצוניים

9. מעגל העוצמה של לקיחת אחריות - משמעת הנובעת ממשמעות

 

מעגל העוצמה של לקיחת אחריות

משמעת הנובעת ממשמעות, היא משמעת פנימית הנובעת מחזון, ערכים ורצון לבטא מהות ומשמעות. כל אלה מאפשרים להביע את עוצמת הרוח, המתעלה מעל מגבלות הגוף והנפש.

החיבור למשמעות פנימית עמוקה - מולידה משמעת, אשר אין בה מאמץ או קושי. זוהי משמעת פנימית, שאין לה ולו דבר עם הכפפה של תודעה מבחוץ על ידי יראה או סמכות (שאפיינו את עידן האדמה) ויש בה לקיחת אחריות על הבחירה החופשית מתוך חיבור לערכים ולמובהקות של העדפה.

המשמעות הנובעת מנקודת מיקוד אישית שיש בה חיבור לחזון ולמהות, יוצרת מצב שבו כל מה שאינו תואם את המשמעות נדחה מן המציאות הפנימית והחיצונית, בחינת שונה נדחה ללא כל מאמץ או חוויה של הימנעות, צמצום או חוסר.

המשמעות מולידה מובהקות גדולה, אשר לא ניתן לערער עליה ולא ניתן להסיט ממנה.

המובהקות הינה מובהקות של רצון פעיל ומשאלת לב, הנובעים מחיבור לתכלית.

חשוב להכיר בכך, כי במובהקות שכזו לא מתקיימת מוחלטות, אלא חיבור לידיעה פנימית בהירה.

בן-אנוש, המקיים מובהקות של חיבור למהות ומשמעות, מתנהל כבורא מודע ובוחן בקפידה וערות את הכוחות הפועלים בתוכו ומחוצה לו מתוך הכרה פעילה, דקות אבחנה, רגישות והקפדה גדולה, זאת מכיוון, שהבחירה החופשית מציעה סקאלה רחבה של אפשרויות ולכן תשומת הלב, היא מפתח מהותי לשמירה על מהות ומשמעות, שאין בה שרירותיות ויש בה בחירה חופשית מודעת מתוך משמעת פנימית.

המשמעת הזו מגדירה גבולות גזרה ברורים, אשר בתוכם פועל בן-האנוש, מכיוון שהם תואמים את המהות אליה הוא מחויב ואת המשמעויות שהוא מבקש ליצור בחייו.

מתוקף כך, בן-האנוש המקיים משמעת הנובעת ממשמעות, יוצר ניפוי מודע של אפשרויות ואינו מקיים את האופציה לבחירה חופשית מתוך אפשרויות המצויות במערכת המציאות של מרחב ארץ, אשר נוגדות את חזונו ואינן תואמות את ההבאה של המהות והמשמעות לכדי ממשות.

במצב של משמעת הנובעת ממשמעות, מתקיימת התפתחות, שיש בה טרנספורמציה של הנפש והגעה לסף תודעתי, שיש בו בגרות קוסמית, עוצמה ובהירות, פרספקטיבה רחבה ואחריות אישית המובילה לאחריות כוללת.

במצב של משמעת הנובעת ממשמעות, מתעלה האדם מעל הטיות האגו הנפרד והמגביל, לטובת מציאות פנימית, המחוברת לחוקיות חדשה, שפה חדשה, וממד חדש של קיום אנושי, שבו הרוח משפיע על החומר ומשמעות משנה מציאות.

 

מעגל העוצמה של לקיחת אחריות - משמעת הנובעת ממשמעות

תכלית  מהות ומשמעות  ייעוד  חיבור לחזון  מובהקות  התפעמות  מחויבות  אחריות  משמעת הנובעת ממשמעות  התמד  חציית סף והשפעה על הממשות   מעבר למדרגה חדשה  תכלית...  וחוזר חלילה

 

מיפוי זיהוי גיבוי – 4 שאלות מהות ללקיחת אחריות

10. לקיחת אחריות על העבר – שינוי ההווה והשפעה על העתיד

לקיחת האחריות על העבר, מאפשרת לצמוח מתוכו, להשתחרר ממטעניו, לשנות את ההווה ולהשפיע על העתיד.

בלקיחת האחריות, מתקיימת הודיה על בחירות שנעשו בעבר, מתוך ההכרה כי הן ביססו התנסות וניסיון שממנו ניתן לנבוע אל מדרגת התפתחות חדשה.

ההודיה על ההתנסות העברית, משחררת רגשות של קורבנות, קטנות, צער, אשמה וחרטה, רגשות של געגוע, חוסר, עצב ותסכול, לטובת מיפוי וזיהוי של הבחירות שנעשו, התוצאות וההשלכות שנבעו מהן ובכך יכולת ליצור מסקנות עליהן ניתן להסתמך.

לקיחת אחריות על העבר דורשת כנות, התבוננות עומק, ומוכנות לעבור דרך כאב וקושי, לשחרר שפיטה ופסילה עצמית, נהייה אחר העבר, התרפקות עליו והיאחזות בו, לטובת נוכחות בזמן הווה נתון והכרה כי כל רגע הוא רגע של בחירה ובכל דקה חלון ההזדמנויות פתוח.

גיבוי מסקנות העבר, באמצעות לקיחת אחריות על הבחירות שנעשו, מוביל לניהול פני הנפש ושחרור התניות של הלקאה עצמית, בושה, הסתרה והכחשה, לטובת בגרות, כנות, שקיפות ואחריות. בכך נוצר בסיס פנימי עליו ניתן להסתמך בתנועה אל עבר המדרגה החדשה בנתיב החיים.

חשוב להכיר בכך כי לקיחת האחריות על העבר, יוצרת שינוי מידי בזמן ההווה.

זהו שינוי הנובע מהתפקחות והארה פנימית אשר ממירה את פני הנפש ומאפשרת לבן-האנוש לסגור פרק אחד ולנוע אל עבר פרק חדש בנתיב חייו.

את השינוי המידי שנוצר, נדרש לגבות בבחירות המעניקות גושפנקה להתפקחות ולהחלטות הנובעות ממסקנות העבר. מתן הגושפנקה משנה את העתיד הפוטנציאלי ומטייב אותו.

11. מאחריות אישית לאחריות כוללת – שלב ההתפתחות הבא

לקיחת האחריות, שלב אחר שלב, יוצרת תהליך טרנספורמציה המוביל למצב ההוויה של אחריות. בכך, נפתח השער אל שלב ההתפתחות הבא שבו מקיים האדם אחריות אישית השזורה באחריות כוללת.

האחריות האישית הינה אחריות לניווט נתיב החיים וחלישה עליו ברמה מודעת ובלתי תלויה.

האחריות הכוללת טומנת בחובה את המעבר מתודעת ה-אני, לתודעת ה-אנו, ומהאישי לעל-אישי,  וממצב הוויה נפרד למצב הוויה מאוחד.

במעבר השלב ההתפתחותי מאחריות אישית לאחריות כוללת, יוצר האדם שינוי בנקודת המיקוד שלו, ונע מנקודת מבט אישית וצרה הממוקדת בעצמי וברצון למילוי העצמי הנפרד והחסר, אל עבר נקודת מבט כוללנית ורחבה, הממוקדת בכלל ומכירה בכך שאופק האירועים האישי (מפת ההתפתחות האישית) שזור באופק האירועים הכולל (מפת ההתפתחות של החברה בכללותה) משפיע עליו ומושפע ממנו.

מעבר זה, מוליד שינוי בסדרי העדיפויות כך שהבחירה החופשית הינה על-אישית, ונובעת מראיה כוללת ומפרספקטיבה רחבה שיש בה ערבות מובהקת של הפרט כלפי הכלל והכרה כי תועלת הכלל טומנת בחובה את תועלת הפרט.

12. אל עבר הממד החמישי

האנושות נמצאת על ספה של תקופה חדשה.

זוהי תקופה, שבה בני האנוש יחצו סף תודעתי, מודעותי, ערכי ונפשי ויתייצבו בפאתי הממד החמישי.

חציית הסף הזו, כרוכה בשינוי נורמות ואופייני התנהלות מגבילים ומסולפים, התעוררות של התודעה למה שמצוי מעבר לחוויית החיים הגשמית, לקיחת אחריות על המציאות הפנימית והחיצונית וגיבוש של אופייני התנהלות חדשים, הנובעים ממהות ומשמעות ומשנים את הממשות.

הדרך אל הממד החמישי סלולה על ידי חלוצים, אשר מייצרים טרנספורמציה המגדירה מחדש את הווייתם האנושית. זהו תהליך של יציאה מן הראיה הצרה הממוקדת בצרכי העצמי הנפרד, אל ראיה רחבה וכוללת.

התהליך משרטט תנועה שיש בה הרחבה של התודעה ומתוך כך למידה לפתח מודעות עצמית ולקיים אחריות אישית.

פיתוח האחריות האישית, הוא פיתוח של מיומנות המאפשרת רווחה, חופש, חדוות קיום ופניות להתבונן אל מעבר לגבולות העצמי. בכך מתפוגגת תקרת הזכוכית האישית ומתאפשרת יציאה מן המרחב האישי המצומצם והנפרד אל עבר המרחב הכוללני הרחב, העשיר והמגוון.

זוהי תנועה ממודעות עצמית אל מודעות כוללת, הטומנת בחובה מודעות סביבתית ומודעות חברתית, ורצון לקחת אחריות על המרחב המשותף, להשפיע עליו ולהתאים אותו לערכים מזוקקים ולחזון רחב ומלא השראה.

וחזון זה, הינו חזון של רוחב יריעה, רווחה, שגשוג, יצירה מתפעמת ומימוש מועצם.