קודש בחול – עילאיות בגשמיות – הפשטות שבאלוהות

קודש בחול – עילאיות בגשמיות
הפשטות שבאלוהות

 

לוהאריה 
23.2.2018

 

 

לאורך כל ההיסטוריה האנושית, נשאו בני האנוש עיניהם השמימה, בחיפוש אחר מהות ומשמעות ובניסיון להשיג בהבנה האנושית, את הנשגב והסמוי.

השאיפה להתעלות מעל מגבלות החומר, הגוף והנפש, ולבטא תקשורת עם ממדים גבוהים ועם האלוהות באשר היא, הובילה להגות, פילוסופיה, פיתוח של תורות שונות ומגוונות, טקסים, חניכות לטרנספורמציה וגם היוותה השראה ליוצרים ואמנים מכל התחומים.

פעמים רבות, החניכות להתעלות, לוו בהתכנסות, התנתקות מן החיים הגשמיים וזאת מתוך שאיפה ליצור, באמצעות המרחב החיצוני השקט, נטול ההפרעות והמנותק, את החיבור הפנימי המאפשר לחוות הארה.

בכך, קוטלגו החיים האנושיים כ-חול המופרד מן ה-"קודש" הטמון במרחבים ייעודיים אשר הממשק בינם לבין הממד הגשמי מוגבל ומצומצם.

***

תהליך ההתעלות – תנועה התפתחותית שלמה ומלאה של כל פני הביטוי של האדם

אחת מאבני הבסיס לקיומו של תהליך התעלות הרמוני ומאוזן, הינה ההכרה כי ההתעלות משמעה תנועה של הישות האנושית, על כלל פני הביטוי שלה, מטווח תדרים אחד, שהיה תחום ומוגבל, לטווח תדרים אחר, גבוה ומעודן יותר, המצוי מעבר לתקרת זכוכית וחושף מציאות חדשה. זוהי בראש ובראשונה מציאות פנימית, המקרינה עצמה מפנימיותו של האדם על המציאות החיצונית.

זהו תהליך אשר מחייב אינטגרציה של כלל האספקטים של הישות האנושית, כך שאף חלק "לא יישאר מאחור". אלא כל חלקי העצמי ינועו כגוף אחד אל מדרגה חדשה.

הדבר דורש מוכנות להכיר את כל פני העצמי, לטפח ולפתח כל אחד ואחד מהם, להתרועע עם כוחות הנפש השונים ולפרוש גשר שלם ומלא שיש בו התעלות של כל סולם ההוויה, מרמת התודעה והתיאוריה, דרך הרוח, המודעות ותפישת העולם ועד לנפש ולגוף.

ישנם כאלה, התופשים את תהליך ההתעלות ברמה התודעתית והמחשבתית, אך אינם מצליחים להחיל אותו על העצמי האנושי, המחשבות, הרגשות, הגוף והנפש. בכך מתקיים נתק בין ההבנה ליישום ולמימוש ותהליך הטרנספורמציה נותר כפוטנציאל בלתי ממומש.

***

שינוי גלעין העצמיות ופני הביטוי האנושיים – תנועה בין טווחי תדרים

בתהליך הטרנספורמציה נוצר שינוי בגלעין המהות של העצמיות. זהו תהליך של זיקוק נתוני האישיות המרכיבים את העצמי האנושי, והגעה אל גרעין מזוקק המהווה את תמצית ההוויה האישית, החפה מתדמיות והנצחית.

במצב זה, גרעין ההוויה, ליבת ישותו של האדם, עובר שינוי ומתחיל להכיל טווח תדרים חדש. בכך נפתח הצוהר אל ספקטרום חדש של חוויה אנושית, אשר לא היה נגיש עד כה.

כאשר הגרעין הפנימי המזוקק-העצמי ההיולי, עובר תמורה, הוא מקרין שינוי זה על כל החלקים המקושרים אל העצמי ומרכיבים את ישותו של האדם. בכך עובר האדם שינוי נפשי, אישיותי ואף גופני, ויחסי הגומלין שלו עם המציאות המקיפה אותו משתנים ומקבלים ביטוי חדש.

זהו מצב שבו התודעה מתרחבת ומשתנה, המחשבה משתחררת מכבלי הנורמות והתפישות המאפיינות את המדרגה הקודמת ונפתחת להבנות ורעיונות חדשים, העולם הרגשי משחרר צרימות ומנעדים רגשיים בולמים ושליליים, ומסתגל לפעול במנעד רגשות חדש. כל אלה משנים את פני הנפש, כך שהאישיות המאפיינת את האדם והחלקים השונים המרכיבים אותה, עוברת תמורה והאדם עובר כעין "לידה מחדש".

גם הגוף עובר שינוי ברטיטה של החומר המולקולרי ביולוגי המרכיב אותו, משחרר אנרגיה הטעונה במטען דיס-הרמוני, הלכודה במבנה התאי, ונוצר ריווח של הצפיפות המולקולארית ויכולת להכיל יותר "אור" – הזנה אנרגטית בטווחי רטט שונים מאלו אליהם הגוף הפיסי היה רגיל.

התהליך הזה, הוא תהליך ספיראלי, אשר לא חלה עליו תקרת זכוכית. משמע, בכל פעם, ניתן לו לאדם, לנייד עצמו אל מישור תדרים חדש, להסתגל אליו ולממש טרנספורמציה של כל פני הביטוי האנושיים המתאימים עצמם למדרגה החדשה.

כתבתי על כך בחבילת התודעה "הכל וכלום" 

***

שינוי משקלים

על מנת שתהליך ההתעלות יהיה שלם ורציף, נדרש לו לאדם ליצור תהליך שבו אין הוא מנתק עצמו מן הממד הגשמי, אלא לומד לשחרר עצמו מן ההזדהות עימו והתלות בו ולעבור ממצב מושפע, תלוי, מזוהה, מקושר או מכור, למצב משפיע.

תהליך ההתעלות, מוביל לשינוי יחסי הגומלין עם שישה מוקדים מרכזיים בחיים האנושיים, אשר עוברים שינוי ותמורה:

מזון תזונה והזנה, משפחה ומערכות יחסים, מין מיניות וילודה, מגדר, דת ומסורות, והון, ממון ומימון.

זהו תהליך של שינוי נקודת המוצא התפישתית, ושינוי משקלים פנימי מן העצמי האנושי התלוי, המקושר, המזוהה והמכור, לעצמי מזוקק, עצמאי, חסון ובלתי תלוי.

היעדר התלות אין משמעו ניתוק, אלא המרה של יחסי הגומלין ונקודת המוצא ממנה יוצא האדם אל חייו.

שינוי המשקלים מוביל לשינוי בסדרי העדיפויות, המתרחש באופן טבעי, מכיוון שהרצונות השונים הנובעים מן הפנימיות, הולכים ומשתנים ככל שהאדם מתפתח תודעתית, מודעותית ונפשית, מגבה התפתחות זו הלכה למעשה בחייו ופורש את הגשר בין התיאוריה למימוש.

בכך חיי היום יום משתנים והאדם מוצא עצמו משנה את אורחות חייו ומסגל לעצמו אופייני התנהלות שהינם הרמוניים כלפי העצמי ותואמים את ההתעלות שנוצרה.

כאמור, אין הדבר מוביל לניתוק מן הממד הגשמי, אלא מביא אליו משמעויות חדשות ואופייני התנהלות חדשים, אשר לעיתים אינם עולים בקנה אחד עם הנורמות המקובלות ויש בהם אמות מידה וערכים התואמים את סף התודעה החדשה אליו הגיע האדם ואת ממדי המציאות המעודנים והעילאיים אשר הוא התעלה אליהם ומכיל אותם בכל ספקטרום הווייתו.

בכך, מחזיק האדם במצב תודעה שבו "קודש" ו"חול" אינם מופרדים והוא נוכח כנקודת עיגון המגשרת בין העילאי לגשמי ובין רוח לחומר מתוך חופש ופשטות.

***

קודש בחול – עילאיות נושקת לגשמיות

פעמים רבות, נוצרת פרשנות מסולפת על תהליך שכזה, כאשר החיבור לעולם הגשמי נתפש כמנמיך את הרוחניות ופוגם בה.

כאשר נוצר תהליך מודע, של טרנספורמציה, הוא משנה כליל את הפרספקטיבה של האדם ואת אופן החשיבה שלו, מעדן את הגוף הרגשי ומטהר את הגוף הביולוגי, באופן שבו לא נוצרים הימנעות, סיגוף, התנזרות או התנתקות מן הגשמיות, אלא שינוי עומק ביחסי הגומלין עם העולם הגשמי, אשר נובע משינוי עומק ברצונות ובצרכים האנושיים.

במצב שכזה, אין תחושה של פספוס, החמצה, ויתור, או הימנעות ובלימה של מאוויים, אלא רווחה, שמחה וסיפוק שיש בהם חדוות קיום, הרמוניה וביסוס של יחסי גומלין עם החומר מתוך היעדר תלות, עידון, חופש פשטות, אהבה והוקרה את האפשרויות המגוונות הטמונות בחיים על פני האדמה.

זהו מצב הוויה שבו הרוח משפיע על החומר. מצב הוויה שבו העצמי המזוקק אינו נמנע ממגע עם עולם החומר, אלא משפיע עליו, נהנה ממנו ומביא אליו השראה אלוהית.

בכך נפרש הגשר בין שמיים לארץ ועילאיות נושקת לגשמיות.

***

קודש וחול – הכל שזור בכל

תהליך ההתעלות וההארה, הינו תהליך החושף את האדם לאחדות הטמונה בכל.

הנטייה האנושית, היא להפריד, לקטלג, לחלק ולהגדיר מהו עילאי, קדוש, נאור או רוחני ומהו יומיומי, אנושי, מעשי ונחות או נמוך.

חלוקה זו מעצם מהותה, משקפת מצב תודעה מקטב ומפריד, אשר אין בו את הראיה כי הכל שזור בכל, וכי הקדושה והעילאיות יכולות להיות נוכחות בכל רגע ורגע מימי החולין ובכל תנועה ומעשה אנושי.

האלוהות טמונה בכל. היא אינה מופרדת או מבטאת עצמה בבלעדיות בהיכלות מקודשים.

אין לה הגדרה קבועה או מסגרת מוגדרת.

העילאיות והנשגבות מקיפות אותנו, נוכחות בגשמיות ומבטאות הרמוניה, חסד, יצירתיות עידון והשראה.

נדרש רק לפקוח את עיני הלב והתודעה, להתבונן בתשומת לב ואהבה על מעשה המירקם העשיר והיפיפה שנקרא החיים האנושיים ולהסכים להביא אליהם משמעויות חדשות, באופן מלא השראה, חף מאינטרסים, תם וטהור, בלתי תלוי ומלא באהבה ורצון.

שלכם באהבה ❤