ניוד התפישה האנושית בין המקרו למיקרו כמפתח לצמיחה אישית וקולקטיבית

ניוד התפישה האנושית בין המקרו למיקרו 
כמפתח לצמיחה אישית וקולקטיבית

 

לוהאריה

4.12.2017

 

מיקרו ומקרו - פאזל קוסמי

 

אחת מן האיכויות המשמעותיות בצמיחה אישית, תודעתית וערכית, הינה היכולת לנוע בגמישות בין המקרו למיקרו.

יכולת תנועה שכזו מאפשרת פרספקטיבה בהירה, הן של התמונה הכוללת והן של הפרטים המרכיבים אותה. ופרספקטיבה שכזו, הינה שער למאור פנים ולהאצה תודעתית.

התנועה בין המקרו למיקרו נובעת מתפישת עולם גמישה, ומלב פתוח וער אשר מאפשרים לאדם להתבונן על המכלול, על ההקשר הרחב, ולצד זאת, לייחס משקל ותשומת לב לפרטים.

היכולת לרכוש מיומנות תפישתית ורגשית, של תנועה דינאמית בין המקרו למיקרו, חושפת את האדם לקשר ההדוק המתקיים בין כל ביטויי החיים כולם ולהכרה כי הכל שזור בכל.

כולנו חלק מתמונה אחת, עשירה ודינאמית.
כל אחד ואחד מאיתנו, הוא פיקסל מתוך התמונה הזו.
בכל פיקסל ופיקסל טמונה הגישה לתמונה כולה. 

התשובות לשאלות הן פנימה. 

תשובות אלה טמונות בכל אחד ואחד מבני האנוש כזיכרון פנימי ער שיש בו הכרה בהיותו של האדם חלק מתכנית קוסמית רחבה ועתיקת יומין.
זהו זיכרון פנימי של מהות החוויה האנושית על פני האדמה, המאפשר ליצור תקשורת עם התמונה הרחבה ועם ה"פיקסלים" הרבים המרכיבים אותה. 

כאשר מקיים האדם תקשורת עם הפנימיות שלו, מכיר בהיותו פיקסל מתוך תמונה אדירה ונחשף להכרה כי הגישה לתמונה העצומה מצויה בתוכו ברמה הפנימית, מתעוררת התודעה למשמעות הרחבה של הקיום, לצד תחושה של אהבה וערבות כלפי כל חלק וחלק מן הפאזל העצום והדינאמי הזה.

***

נסו לדמיין אסטרונאוט אשר בילה את כל שנותיו על כדור הארץ. בחייו האנושיים של האסטרונאוט הוא רכש השכלה ומיומנות מקצועית, הקים משפחה, רכש לעצמו חברים ותחומי עניין, יצא לחופשות וטייל ברחבי העולם וגיבש לעצמו תפישת עולם אישית.

אותו אסטרונאוט מקבל משימה להיות בצוות המשוגר לתחנת החלל הבינלאומית שניצבת על לוויין מלאכותי המקיף את כדור הארץ במסלול לווייני נמוך, בגובה ממוצע של כ-400 קילומטר.

כאשר מגיע האסטרונאוט אל תחנת החלל הוא חווה חוויה רבת עוצמה שבה הוא מתבונן על כדור הארץ מרחוק. זוהי נקודת מבט חדשה, אשר לא היה חשוף אליה עד כה.

התבוננות שכזו מגלה לו את יופי הפלנטה, את היותה חלק ממכלול קוסמי רחב הרבה יותר, חרוז אחד בשרשרת חרוזים קוסמית על סופית. 

תודעתו של האסטרונאוט מתעוררת להכרה כי כל בני האנוש הינם שותפי גורל, אזרחי כדור הארץ, האחראיים על עתיד הפלנטה ונדרשים לקיים יחסי גומלין הרמוניים, הפריה הדדית וכיבוד זה את זה ואת צורות החיים השונות על פני האדמה. הוא מתפקח מן ההזדהות עם גבולות ועם חלוקה לשיוכים אתניים, לאומיים ודתיים ומתעורר להכרה בתמונה רחבה וכוללת, הנחשפת לנגד עיניו הצופות ממבט-על.

אותו אסטרונאוט נחשף בעוצמה למקרו, דבר המעורר אותו ומשנה את התפישה שלו, את מערכות האמונה שלו ואת עולמו הרגשי.

אותו אסטרונאוט, המגיע מחיים אנושיים על פני כדור הארץ, מכיר את המיקרו ומחזיק בו בפנימיותו כחוויה אנושית אישית המאפשרת לו לתרגם את כל מה שהוא רואה ממבט העל שבתחנת החלל, לפרטי פרטים המרכיבים את העולם עליו הוא צופה.

הדבר מעורר בו אמפתיה לכל פרט ופרט, ערבות כלפי החיים המתקיימים על פני האדמה וגם אחריות כלפיהם. זוהי אחריות כוללת הנובעת מראיית המקרו ואחריות אישית הנובעת מחיבור למיקרו.

השהות בתחנת החלל כמשקיף על עולם ארץ מובילה את האסטרונאוט למצב תודעה שבו מחשבתו צלולה ובהירה, ליבו ער, נרגש, חשוף ופתוח, וכל כולו נפעם מן הצוהר שנפתח עבורו לפרספקטיבה חדשה ולהכרה כי השלם גדול מסך חלקיו, אך כל חלק וחלק הינו משמעותי ורב ערך. עולם ומלואו, ייחודי ומיוחד.

 

Flying_over_Earth.jpg

 

נסו כעת לדמיין ישות חייזרית, אשר מעולם לא ביקרה בכדור הארץ ואינה מכירה את החיים המתקיימים בו.

כאשר ישות זו צופה על כדור הארץ מבחוץ היא רואה בבהירות את המכלול, אך האם היא מסוגלת ליצור מיקוד וירידה לפרטים המרכיבים את המכלול באופן שלם ומלא?

אותה ישות חייזרית עלולה להתערב או להשפיע על כדור הארץ באופן שרירותי המנותק מן היכולת לראות את החיים העשירים והמגוונים המתקיימים על פני האדמה, המורכבים ממספר עצום של ישויות אנושיות, וישויות של בעלי חיים וטבע, המרכיבים יחדיו את התמונה הכוללת.

בני האנוש, יראו לאותו חייזר כנחיל נמלים...

מבט-העל של אותה ישות חייזרית עלול ליצור בה קהות, אטימות, חוסר ראיית ההשלכות של פעולות שבהן היא נוקטת וגם ניתוק והיעדר מאור פנים.

***

הבה נתבונן על כך יחדיו מזווית נוספת, שבה בן אנוש מתבונן על קן נמלים.

מבחינת הנמלים, בן האנוש הינו ישות חייזרית, הצופה מבחוץ על עולמן. בן האנוש אינו מכיר את קן הנמלים מבפנים, את העולם העשיר המתקיים בו, הפועל כארגון חברתי מפותח שיש בו חלוקת עבודה, תקשורת בין פרטים, יכולת למידה, יכולת הוראה, ערבות הדדית, חיבור לאמת משותפת, יכולת ליצור טרנספורמציה ויכולת לפתור בעיות מורכבות.

בשביל אותו בן אנוש ההתבוננות על קן הנמלים ממבט המקרו, עלולה להוביל לקהות, התייחסות אל הנמלים הרבות בזלזול, ובכך פגיעה בהן בשרירותיות המנותקת מראיית המיקרו.

במצב שרירותי ידרוס אותו בן אנוש את קן הנמלים, ברגל גסה, ובלב אטום, ימעך וימית נמלים רבות, ויחולל שואה לאותה חברת נמלים עליה צפה.

מבט המקרו גורם לאותו בן אנוש לבטא התערבות ופגיעה בנמלים, מתוך נקודת מבט מרוחקת, נטולת בקרה או סייגים ובכך לדרוך ולמעוך נמלה, ללא כל תחושה של אשמה, או כאב, להרוס קן נמלים ללא כל מחשבה על ההשלכות ועל הפגיעה בעולם שאותו קן מהווה ובפרטים המרכיבים עולם זה.

בעבור הנמלים, בממד הקיום שלהן, הקן הוא עולם עצום ועשיר ולכל נמלה תפקיד ומשמעות במכלול של הישות הנמלית הקולקטיבית, הפועלת על פי עקרונות קוסמיים מזוקקים המוטבעים בהן מעצם שיוכם לתמונת הקיום הרחבה.

 

קן נמלים

 

על מנת לנוע בין המיקרו למקרו, נדרש להכיר כי הקיום כולו הינו פרקטלי.

נוכל להבין זאת כאשר נתבונן על חוף ים זהוב.

ניתן להתבונן עליו ממעוף הציפור ולראות שטיח חלק ויפיפה. נוכל לטייל על חוף הים, לחוש את החול הרך תחת רגלינו, לשמוע את אוושת הגלים ולחוש את הרוח הנושבת ומביאה אל שפתנו טעם של מליחות נעימה.

אנו יכולים להרכין ראש, להתכופף, ולזהות חיים המתקיימים בינות לגרגירי החול.

ואנו גם יכולים לצאת למסע ולהתבונן על גרגירי החול כעל מצבור אדיר ועל-סופי של גרגירים, צבעוניים, שונים ומגוונים, שלא היינו מודעים אל קיומם עד כה.

כאשר נמשיך וננוע פנימה, אל המיקרו, ניחשף לעולם החלקיקי ונגלה את הכוחות המרכיבים את הקיום, האטום המורכב מחלקיקים הטמונים בו - אלקטרונים, פרוטונים, נייטרונים, קווארקים ועוד. 

חשיפה שכזו אל עולם המיקרו, מובילה אל הבנת המכלול, זאת מכיוון שכפי שמתנהלים כוחות היסוד המרכיבים את החומר, כך מתנהל הקוסמוס, וכמו בעליונים-כך בתחתונים. בכך, ההתבוננות הרגישה והתנועה בין המקרו למיקרו חושפת בכל פעם עוד טפח מסודות הקיום.

 

חול ים מבעד לעדשת המיקרוסקופ

 

כפי שכתבתי בתחילת דברי, אחת מן האיכויות המשמעותיות בצמיחה אישית, תודעתית וערכית, הינה היכולת לנוע בגמישות בין המקרו למיקרו.

בתוך תהליך הטרנספורמציה והצמיחה האישית לומד האדם לשחרר את הנטייה לְהִזְדָהוּת וערבוב, הצפה רגשית וטשטוש, ומסגל עצמו ליכולת לנוע אל מבט-על ולהתבונן על חייו בפרספקטיבה רחבה ובלתי אישית.

לעיתים מבט-על יכול ליצור ניתוק, קהות, שרירותיות והיעדר מאור פנים, ולכן על מנת לבטא מאור פנים נדרשת היכולת לנוע בין המקרו למיקרו, בין ראיה כוללת ורחבה לבין ראיית הפרטים.

תהליך ההתפתחות האישי של האדם לא יהיה שלם, אלא אם יצור האדם פיתוח של מרחב פנימי שיש בו יכולת להתבונן הן על הכלל והן על הפרט, ולנוע ממבט-על רחב, כוללני ועל-אישי, לנקודת מבט קרובה הרואה את הפרט ומייחסת לו תשומת לב, אמפתיה וחשיבות.

תהליך הטרנספורמציה הינו תהליך של העצמה אישית המגביר עד מאוד את היכולת, את הנוכחות והעוצמה האישית.

סייג לעוצמה האישית הינו מאור פנים, המהווה גשר פנימי בין הישות האנושית המייצגת את המיקרו, לבין הנשמה המייצגת את המקרו.

בתנועה על פני הגשר שבין המקרו למיקרו, יכול האדם לזהות את עולם הסיבות ואת עולם התוצאות, לבחון כל בחירה ובחירה ולזהות את התוצאות וההשלכות שלה ובכך לקיים תנועה בנתיב חייו שהינה מושכלת, אחראית ובמאור פנים.

מאור הפנים הינו גשר המורכב ממבט-על תבוני ובלתי מזוהה, מערכים, ממודעות תבונית המכירה בכך שכל יציר נברא הינו חלק מאותה אחדות ומאותו מכלול כלפיהם מקיים הפרט ערבות ואחריות, ומפיתוח של מערכת רגשית שיש בה אמפתיה, אהבה, רגישות, ערות, חשיפות של הלב ונדיבות.

היכולת לנוע בין המקרו למיקרו, לסגל תפישת עולם הרמונית כלפי העצמי וכלפי המכלול, מותנית ביכולת לנוע בין המקרו למיקרו ברמה הפנימית ובשילוב של מבט-העל התבוני בתודעה רגשית שיש בהם הכרה כי כדור הארץ, וכל המתקיים בו, הינם חלק מתמונה כוללת ורחבה אשר העצמי הינו חלק בלתי נפרד ממנה, מושפע ממנה ומשפיע עליה.

מה שניצור הוא שיהיה.