מסר לרשת - להיות ״הכל״ ו״כלום״ - מחזורי הפעימה וההתכנסות בנתיב החיים

מסר לרשת - להיות ״הכל״ ו״כלום״ - מחזורי הפעימה וההתכנסות בנתיב החיים
 

לוהאריה
5.10.2017

לא כולם מוכנים להשתנות.

רבים נאחזים במגדר העצמי ובמוכר והידוע ופוחדים להשתנות.

ההתקבעות על מגדר עצמי ועל המוכר והידוע יוצרת תחושה אשלייתית של ביטחון קיומי:

 ״אני לא יכול להשתנות. זה מי שאני, ועם זה אני יוצא אל העולם״

 או ״זהו העולם המוכר והידוע, אני מקטלג אותו בתבניות קבועות ובדעה מוגדרת ותפישת עולם נוקשה ובכך יודע איך להתמודד עם מה שיגיע אלי בחיי היום יום״

 או ״אני מגדיר את עצמי על סמך ההישגים שיצרתי בחיי, על סמך התפקידים השונים שאני ממלא, והם מי שאני (אמא, אבא, בן זוג או בת זוג, בת או בן של, המקצוע שלי, ההשכלה והתארים, הדיעה הפוליטית, השיוך הדתי, הלאום, הכסף והרכוש שצברתי, כלי הרכב באמצעותו אני מתנייד, הגוף והמראה וכו׳)

בכך נוצרת תקרת זכוכית המותירה את בן האנוש כלוא בתבניות, אשר נועדו ליצור בו תחושת של ביטחון, אך הופכות בפועל למנגנון המונע התחדשות, טרנספורמציה והתפתחות.

ההיאחזות בתדמיות השונות וההזדהות עימן, יוצרת מצב שבו האדם הופך למשרת את התדמיות, כלוא בתוכן ומוגבל על ידן מבלי יכולת לראות את מה שמצוי מעבר להן.

זהו מעגל של ״עבדות״ שפעמים רבות מביא למצב נפשי של מותשות, היעדר חיוניות, תסכול, ציניות, היעדר תקווה ומצוקה.

בכך לא מתאפשר לאדם לנוע בנתיב חייו בתנועה חופשית שיש בה מעבר ממחזור התפתחותי אחד לאחר בתנועה מתמדת של השתנות והתחדשות.

בתהליכי טרנספורמציה שבו יוצר האדם התפתחות ממדרגה אחת לאחרת בנתיב חייו, הוא עובר שינויים מתמידים שיש בהם השלה של כל אשר אינו תואם את המדרגה החדשה בנתיב החיים ועירור לחיים של איכויות חדשות המבקשות לבוא לכדי ביטוי.

זהו תהליך מתמיד של התחדשות פנימית, שיש בה את ההכרה כי ״אינני יודע את מה שאינני יודע״ וכי-״מה שאני יודע הוא רק חלק ממכלול רחב הרבה יותר שאני רוצה לגלות אותו שלב אחר שלב״...

בכך מתקיימת באדם מוכנות ופתיחות להרחיב את גבולות העצמי ולאפשר לו להשתנות.

ההשתנות הפנימית מולידה שינוי במציאות החיצונית ומאפשרת להפיק מנתיב החיים משמעויות חדשות ורוחב יריעה גדול.

כל החיים כולם בנויים ממחזורים של פעימה והתכנסות.

גם ההתחדשות הפנימית נוצרת בתהליך שכזה, יש בו פעימה והתכנסות, פעימה והתכנסות.

ניתן לדמות זאת ללב  שכל פעימה שלו יוצרת הזרמה חדשה אל הנפש ואל הגוף.

 מהו מצב הפעימה?

הפעימה מייצגת אוסף של איכויות נפשיות ואפשרויות מימוש חדשות, הנובעות מתוך כל ההבנות, ההישגים וההתפתחות שנוצרו עד כה.

הפעימה מולידה מחזור חדש בנתיב החיים, פותחת פתח להתנסויות חדשות ופותחת שבילים חדשים אשר לא היו גלויים עד כה.

הפעימה נועדה ליצור לידה של עצמי חדש, הנובע מהעצמי שסיים את תפקידו. זהו עצמי עם שלל מתווי נפש ואיכויות אנושיות המבקשות לבוא לכדי ביטוי.

ככל שהאדם אינו מקושר לתדמיות או מתווי נפש ומכיר במשחק החיים על פני האדמה, כך יותר קל לו להיפרד מן העצמי שסיים את תפקידו, להשיל איכויות נפשיות, הרגלים ואופייני התנהלות שמיצו את עצמם ולאפשר לפני נפש חדשים לבוא לכדי ביטוי.

 מהו מצב ההתכנסות?

כאשר מחזור בנתיב החיים הגיע למיצוי, נוצרת התכנסות שיש בה סכימה של כל ההתנסויות שהיו, והיערכות לקראת מחזור חדש.

הסכימה מאופיינת בזמן של שקט פנימי שבו נוצר איתחול כעין restart של נתיב החיים האישי.

האיתחול הזה, בזמן השקט של ההתכנסות, מאפשר לנשמה להעלות presets חדשים, ערכות חדשות של מתווי נפש ואיכויות אנושיות התואמים את הפעימה החדשה שמבקשת לבוא ומאפשרים לאדם לגבש עצמי חדש ולנוע אל רובד מציאות חדש ואל פרק חדש בנתיב חייו.

 מנגנוני בלימה ועצירה של מחזור התפתחותי חדש

מכיוון שבני האנוש מזוהים עד מאוד עם מתווי נפש ותדמיות כמגדירים את העצמי ומעניקים תחושה של וודאות וביטחון קיומי, זמן השקט הזה, המאופיין בתחושה של ״כלום״ מעורר פחד, חשש, מצוקה וקושי.

 מי אני אם אני מרגיש ״כלום״?
 מה זה אומר עלי?
 איך אנוע בעולם הזה כאשר אני ריק?
 אם אני ״כלום״ אז אני ״אפס״? אני נטול ערך?
 מי אני אהיה בלי כל האיכויות שהגדירו אותי?
 מה אני עלול לאבד?
 כמה זמן המצב הזה יימשך?

שאלות אלו ונוספות, נובעות כאמור מהיעדר הבנה של מחזורי הפעימה וההתכנסות שמאפיינים תהליכי טרנספורמציה והתפתחות רוחנית, תודעתית ונפשית.

היעדר ההבנה של התהליך המתרחש, לצד היאחזות, היקשרות, שליטה, נוקשות ופחד, יוצרים פעמים רבות בלימה של הפעימה החדשה שמבקשת לבוא לכדי ביטוי.

בכך נותר האדם לכוד במחזור אשר סיים את תפקידו, אינו חוצה סף ומתוך כך חווה תסכול, קושי, היעדר הזנה, תחושה של מיצוי, שיעמום ורוויה.

 הכל וכלום - התמסרות מתוך בהירות פנימית

ההבנה כי ממצב ה-״כלום״ נובע ״הכל״ וכי מצב זה מייצג פעימת איתחול של ההוויה הנפשית אנושית, מעניקה אפשרות להתמסר לתנועה הזו מתוך בהירות, שלווה, ערכיות, אמון והתמסרות.

התמסרות לתנועת האיתחול, המייצגת מצב של ״טרום פעימה״ יוצרת נהרה פנימית ותחושה עמוקה של זרימה והתחדשות. מתוך כך נוצר גיבוי פנימי לתהליך ההתפתחות ומתפוגגת תחושות הפחד הנובעת מפרשנות שגויה על ה-״כלום״.

כאמור, ב-״כלום״ טמון ״הכל״ - אסופה עצומה של פוטנציאלים גלומים הממתינים לבוא לכדי ביטוי.

במצב ההתכנסות של ה-״כלום״ ישנם תחושת חופש ושחרור עמוקים המאפיינים את הפיגוג של אזורים בנפש שסיימו את תפקידם ואת ההתנעה של התחדשות פנימית הפותחת פתח לפעימה חדשה, מחזור חדש בנתיב החיים הטומן בחובו שפע חדש של אפשרויות.

כאשר נוצרת הפעימה - מתחיל מחזור חדש, הכל נוכח ומוגש לידינו -  ומה שניצור הוא שיהיה.