לבטא אנושיות בדרכים חדשות

לבטא אנושיות בדרכים חדשות
 

לוהאריה
5.6.2018

 

 

פעמים רבות אנשים נושאים עימם משקעים, טראומות ותפישת עולם הנובעים מאירועים, אינטראקציות ודינמיקה בתוך מערכות יחסים אשר נחוו במהלך חייהם.

בכך נושאת עימה הנפש אופייני פעולה, הרגלים והתניות שהינם תוצר של כל ההתנסויות הללו.

בראש ובראשונה חשוב לא לשפוט את ההתנסויות העבריות הללו, או את המשקעים הנפשיים שנוצרו, אלא לתת להם מקום מתוך חמלה והבנה כי התנסויות אלו היוו שיעורי חיים שהיתה טמונה בהם למידה והתפתחות.

אם מתקיימת שפיטה את העצמי בתוך אותן סיטואציות עבריות היא מולידה אשמה המשאירה את האדם לכוד בדפוסי העבר ומובילה אותו להמשיך לפעול על פי אותם דפוסים ולשחזר את הפגיעה והמסקנות שנוצרו ממנה, שוב ושוב.

הדבר מביא לכך שהאדם משחזר פעם אחר פעם את אותן הדינמיקות, במעגל סגור אשר מזין את עצמו באותם מרכיבים נפשיים מגבילים ונובע מתפישת עולם המגשימה עצמה בחינת ״אשר יגורתי בא לי״.

לא פעם נאמר כי האדם הינו תוצר של תולדות חייו.

אמירה זו, נכונה למצב בו האדם אינו מקיים מודעות לכך שלנתיב החיים פרקים שונים וכי ניתן לו לנוע מפרק לפרק, לשחרר מטעני עבר, מסקנות והתניות המקושרים אליהם וליצור את עצמו מחדש.

כאשר האדם מעוניין בתהליך טרנספורמציה, הוא נדרש להיות מחוייב לקיים מודעות לתפישת העולם אותה הוא מבקש לשנות, לכוחות הנפש ומתווי האישיות המקושרים לתפישת העולם הזו.

על האדם להיות ער לכך כי תפישת המציאות שאותה הוא מבקש לשנות מנפקת חוויה קבועה, החוזרת על עצמה בשלל ואריאציות, ללא קשר למקום, זמן או אנשים המקיפים אותו.

יתרה מכך, על האדם לאמץ לעצמו את הנחת היסוד כי אם הוא נצמד לתפישת המציאות ולמתווי האישיות הללו מבלי שזיהה ומיפה אותם בכנות ושקיפות, הם יספקו לו תמונת מציאות מעוותת והוא עלול להשליך את עולמו הפנימי על אחרים ולהכניס אותם למשחק תפקידים אשלייתי המתקיים רק בתוכו.

הדבר עלול ליצור עוול כלפי האחרים, להוביל להיעדר זיהוי של מציאות השונה מן המציאות הפנימית.

היעדר המיפוי של המנגנון המתואר, מוביל גם לחוסר יכולת לקיים יחסי גומלין עם הזדמנויות ואירועים שמציעים לאדם להיחשף למציאות חדשה וליצור שינוי של תפישת העולם.

לשם הדוגמא, אם אדם מחזיק בהתמכרות והרגל להזנה רגשית ואישור מבחוץ שאותם הוא רגיל לקבל באמצעות קונפליקט, דרמה ופורקן המושכים תשומת לב, הוא יביא איכויות שכאלה אל סיטואציות ומצבים שאין בהם כל קונפליקט או דרמה ובכך יצור סיטואציות המהוות כר פורה להזנת ההתמכרות.

המנגנון הנפשי המתואר הינו מנגנון השלכה אשר פוגם ביכולת ליצור התנסויות חיוביות ובונות, המשנות את תפישת העולם ומערערות את עולם המושגים הפנימי שעליו מבסס האגו את חווית המציאות שלו ואת ההתמכרויות וההרגלים הנפשיים הקשורים אליה.

בכך מבטיח האגו תנועה במעגל סגור שיש בה חזרתיות על אותן דינמיקות המשרתות את ההתמכרות ואת היעדר ההתפתחות.

לשם הדוגמא, אם אדם חווה ריק פנימי ואינו מכיל את עצמו, הוא יצור משחק תפקידים שבו הוא יחוש על בסיס קבוע כי אינו מוכל, גם אם הוא מוכל. זהו מנגנון השלכה והכחשה, המנציח את המצב הקיים ולא מאפשר להכיר בהתנסויות חיוביות המובילות לשינוי תפישת העולם, טרנספורמציה של הנפש, ריפוי פנימי ולמידה להיות מכיל ומוכל.

מנגנון נוסף הינו מנגנון נפשי המחפה על הרגלים מגבילים ובולמים הנובעים מן האגו באמצעות עיטוף שלהם בתווית ובהגדרה מעולם ההתפתחות והטרנספורמציה.

לשם הדוגמא, אדם המכור לפורקן שלילי היוצר תחושה של הקלה וקטרזיס, יתייג את הפורקן כ-״ביטוי אמיץ״ ובכך יתן לעצמו לגיטימציה אשר מרחיקה מאוד מן היכולת ליצור גמילה מן ההתמכרות והסתגלות לאופייני ביטוי חדשים.

על מנת לנוע בתהליך הטרנספורמציה ממדרגה למדרגה נדרשת כנות פנימית ומוכנות ״לקרוא לילד בשמו״.

הדבר דורש אומץ ומוכנות לעבור דרך כאב. אך אל דאגה, מאגרי הכאב הינם סופיים. משמע, הכאב הנפשי אינו נמשך לנצח. זהו מאגר רגשי פנימי מוגדר אשר המוכנות לגעת בו מרוקנת אותו עד לפיגוגו המלא.

אם אתם מוצאים עצמכם בכאב נפשי שאינו נגמר, היו ערים לכך שאתם ממחזרים את הכאב וממלאים בכל פעם מחדש את מיכלי הרגש השלילי, מתוך התמכרות ויצירת מציאות שנועדה לספק את המטען הרגשי אליו אתם מכורים.

אנו מצויים בתקופה ייחודית ומרגשת המאפשרת להיוולד מחדש, לשחרר מטעני עבר ולנוע אל פרק חדש בנתיב החיים המתקיים במציאות שונה מכפי שהכרנו עד כה.

הדבר תלוי במוכנות של כל אחד ואחד לנוע באומץ מבעד לאשליית האגו אל עבר עצמי רענן וטרי, נקי ממשקעים הלומד לבטא את אנושיותו בדרכים חדשות.

מה שניצור הוא שיהיה.