כנות – איכות מפתח לטרנספורמציה

כנות – איכות מפתח לטרנספורמציה

 

מתוך הספר העומד לצאת לאור

מפתחות לטרנספורמציה

שינוי נקודת המוצא התפישתית כמפתח לחציית סף

 

לוהאריה
15-16.11.2017

 

מעגל העוצמה שבכנות

 

טרנספורמציה – המוכנות להשתנות

כאשר בוחר אדם בתהליך טרנספורמציה, הוא בוחר בנתיב התפתחות שבו הוא מתמסר ומוכן להשתנות ולאפשר לנפשו ולעצמיותו לעבור תהליך של צמיחה, זיקוק והמרה.

זוהי בחירה שיש בה מחויבות אישית כלפי התפתחותו של העצמי. ומחויבות זו טומנת בחובה הסכמה לבטא תנועה אשר אין בה קפיאה על השמרים ויש בה דינאמיות פנימית ותנועה בנתיב החיים מתוך פתיחות לחדש, אפשור והתמסרות.

עוד על מעגל העוצמה של האפשור תוכלו לקרוא כאן

תהליך הטרנספורמציה משנה את פני הנפש ומאפשר לאדם להיוולד, בכל פעם, מחדש, להשיל איכויות רגשיות, לשנות תפישת עולם ואורח מחשבה, להמיר אופייני התנהלות מגבילים, לעורר בתוכו פני ביטוי חדשים ולשחרר פני ביטוי אשר סיימו את תפקידם.

זהו תהליך המבטא תנועה ממדרגה תודעתית אחת לאחרת, כאשר בכל פעם נפתח האדם לספקטרום של תודעה, מודעות, הבנות ורגשות הטומנים בחובם רוחב יריעה ההולך ונחשף, נקודת מבט רעננה ורגשות מעודנים ועיליים אשר לא היו זמינים קודם לכן.

ראשיתו של תהליך הטרנספורמציה וההתעלות, טמונה במוכנות להכיל כי האדם הינו ישות רב ממדית, מרובדת ורבת פנים, אשר אין על התפתחותה תקרת זכוכית. ההכרה כי הישות האנושית, אינה מוחלטת או קבועה, מאפשרת להסתגל לתפישה חדשה הרואה בעצמי מהות דינאמית, אשר יכולה להשתנות ולחשוף, בכל מדרגה התפתחותית, פני ביטוי חדשים, ואיכויות אשר לא היו נגישות קודם לכן.
 

עיקרון הרצף

תהליך הטרנספורמציה, הינו תהליך רציף אשר חשוב כי לא יתקיימו בו נתקים או פערים פנימיים. בתהליך הרציף, כל מדרגה התפתחותית חדשה, נובעת באופן הרמוני מן המדרגה הקודמת אשר יצרה בפנימיות בסיס יציב ואיתן.

החשיפה, בכל פעם, למדרגה התפתחותית חדשה, מערערת פעמים רבות מוסכמות, הנחות יסוד, נורמות, הרגלים והתניות אשר שייכים למדרגת ההתפתחות הקודמת.

במצב שכזה, נדרש לו לאדם להסתמך ולהישען על הבסיס הפנימי שנוצר ולהסתייע בו ככוח מניע, המאפשר להתעלות מעל מגבלות הנפש ולשחרר דפוסי התנהלות, תבניות מחשבה ורגש אשר אינם משרתים את המדרגה החדשה.

במוכנות להתבונן פנימה על העצמי, בכנות, ישירות ובהירות, טמונה ההסכמה לשפוך אור על האזור עליו מתבוננים.

כאשר אזור עליו מתבוננים, הינו אזור המקיים דיסהרמוניה כלפי העצמי, ההתבוננות עליו עלולה לעורר כאב, שהינו האיתות על קיומה של דיס-הרמוניה, צרימה ופניה כנגד העצמי. כאשר עולה הכאב, נדרש להכיל אותו, ולעבור דרכו, מכוון שהוא מהווה שער לטרנספורמציה של האזור הנפשי עליו מתבוננים ואותו מאירים באורה של העין האנושית המודעת, הצופה, הבוראת והיוצרת שינוי.

ההזרמה של אור, באמצעות המוכנות הכנה להתבונן, מעודדת השבה להרמוניה, התפתחות וטרנספורמציה, ריפוי והחלמה.

עוד על המעבר דרך כאב תוכלו לקרוא כאן

ההכרה כי כנות משמעה מוכנות להחלים, להירפא ולשחרר מטעני נפש מגבילים, הינה מהותית, מכיוון שהיא מאפשרת לאדם לזהות כי כאשר אינו כן עם עצמו או עם האחרים, הוא אינו מאפשר לריפוי והתפתחות להתרחש ובכך בולם את תהליך הטרנספורמציה ואת יכולתו של העצמי לממש עצמו באופן מועצם.

כאשר האדם אינו כן עם עצמו או עם האחרים ומקיים מערכות הסתרה, הוא משמר בתוכו אזורים אשר אינו נוגע בהם. בכך, אזורים אלו אינם מקבלים אור והם נותרים בצל, חבויים ונטולי התפתחות, ריפוי והתמרה. מתוך כך נוצרות מובלעות פנימיות, המבטאות פער באזורים שונים בנפש אשר אינם תואמים את תהליך הטרנספורמציה אותו מבקש האדם ליצור.

שימור פערים פנימיים שכאלה, מוביל להיעדר חציית סף, תסכול והעצמה של תחושות קטנות וקורבנות, המרחיקות מנתיב של התפתחות ומעצימות תנועה במעגל סגור.

תהליך הטרנספורמציה, נועד לאחד את חלקיו השונים של האדם, לאגד אותם סביב העצמי המזוקק המקושר אל הנשמה ולאפשר לאדם לפעול כישות אינטגרטיבית אשר חלקיה השונים מקיימים ביניהם תיאום והרמוניה, מובהקות ושלמות.

בשלבים מתקדמים של תהליך הטרנספורמציה, נחשף האדם ליכולת לקיים רציפות של תקשורת עם הנשמה, ליישב סתירות פנימיות שמקורן בתודעת נפרדות, חוסר, קטנות ואגו ולתאם עצמו למצב הוויה אחדותי המקיים יחסי גומלין הרמוניים בתוכו ועם האחרים.

שימור פערים פנימיים כמובלעות, מוסתרות ומודחקות, לא מאפשר להגיע אל מדרגות ההתפתחות הללו, והאדם חווה היעדר שלום פנימי, שניות, קונפליקטים והיעדר רווחה.
 

המוכנות לערער תלות בנקודת מוצא תפישתית מוגבלת או מסולפת

לכל אדם ואדם קיימת נקודת מוצא תפישתית ממנה הוא יוצא אל ההתנהלות בנתיב חייו. נקודת המוצא התפישתית, משפיעה על תפישת המציאות האישית ומשפיעה על יחסי הגומלין של האדם עם עצמו ועם הסביבה.

ישנן נקודות מוצא תפישתיות, שהינן הנחות יסוד המקושרות לעצמי המזוקק ומייצגות תודעה גבוהה ופרספקטיבה רחבה, וישנן נקודות מוצא תפישתיות שהינן הנחות יסוד, המקושרות לאגו ומייצגות תודעה נפרדת ומקוטבת ופרספקטיבה צרה ומצומצמת.

הפערים הפנימיים, המהווים מובלעות מוסתרות ומודחקות, אשר האדם אינו מקיים כלפיהן כנות, שקיפות וישירות, נובעים מאחזקה בנקודת מוצא תפישתית אשר אינה תואמת את תהליך הטרנספורמציה ואת התודעה שהאדם מבקש להטמיע אל נפשו ואל חייו.

הפערים הפנימיים, מקושרים למערכות אמונה, שהינן תוצר של נקודת מוצא תפישתית שהאגו נאחז בה על מנת לשמר מצב קיים.

 

 

המוכנות לערער אחיזה בנקודת מוצא תפישתית מוגבלת או מסולפת, המקושרת לאגו ומגבילה את התנועה אל עבר מדרגה התפתחותית חדשה, הינה מהותית והיא זו המאפשרת לחצות סף ולהתייצב במדרגה פנימית חדשה, במובהקות וללא עוררין.

כיצד מערערים אחיזה בנקודת מוצא תפישתית מגבילה?

על ידי התבוננות על הנחת היסוד העומדת בבסיס תפישת המציאות, מוכנות כנה להכיר בכך שהיא אינה מוחלטת ושאלת שאלות מהות המערערות את הנחת היסוד.

לשם הדוגמא: אם זיהינו כי נקודת המוצא התפישתית הינה כי "החיים הם מלחמה ומאבק על משאבים"

בשלב הראשון נתבונן על הנחות היסוד הנובעות מתפישת המציאות הזו:

העולם הוא מרחב של מלחמה ומאבק בין כוחות נפרדים ואנוכיים, הנלחמים על משאבים, שליטה, כוח וטריטוריה. "החיים הם ג'ונגל", "אדם לאדם זאב", "רק החזק שורד", ״דבר בא על חשבון דבר״

בשלב השני, נתבונן על הרגשות ומצבי החוויה המשפיעים על מתווי הנפש ועל אופן ההתנהלות

במציאות כזו, אני חש הישרדות, פחד וחוסר, חשדנות וחוסר אמון, ולכן אני ממוקד בעצמי, ברמה נפרדת ואנוכית, ועסוק בלגייס משאבים שיזינו אותי ויקנו לי תחושה של ביטחון.

אני משמר איכויות תוקפניות שיאפשרו לי לפלס דרך בתוך מצב המלחמה המתמיד וחושש מבגידה, הפרת אמון ונקמה, לכן אינני מתמסר לאינטראקציות הבאות אל פתחי.

בשלב השלישי, נסכים לערער על נקודת המוצא התפישתית ועל הנחות היסוד הנובעות ממנה:

האם החיים הם באמת רק מלחמה ומאבק על משאבים? האם תמיד אדם לאדם זאב? רק החזק שורד? החיים הם ג׳ונגל? ודבר בא על חשבון דבר?

 

שאלת השאלות הללו, מעוררת ומעודדת את ההכרה כי המציאות אינה מוחלטת וכי קיימים עוד גוונים של מציאות אשר אינם תואמים את נקודת המוצא התפישתית ואת הנחות היסוד הנובעות ממנה.

שאלת המהות הבאה תהיה: באיזו נקודת מבט אני בוחר? באיזו מציאות אני בוחר? איזו מציאות אני בוחר להזין?

 

המוכנות לערער על נקודת המוצא התפישתית ולהבין את השפעותיה מאפשרת להתחיל ולשחרר את האחיזה בה.

כאשר קיימת הצמדות לנקודת מוצא תפישתית המזוהה עם האג'נדה של האגו, לא תתקיים טרנספורמציה והאגו ינסה להיאחז בנקודת מוצא התפישתית המגדירה אותו ומקושרת לסט של הרגלים והתניות אוטומטיים אשר מהם האגו ניזון ואליהם הוא קשור.

ההכרה בכך, מאפשרת לנהל תהליך כן, שיש בו המרה מן היסוד של מערכות אמונה מגבילות, העברת משקל אל המציאות הפנימית אותה רוצים להזין ולטפח, שינוי של הרגלים, התניות והתמכרויות וטרנספורמציה של מתווי נפש המקושרים לנקודת המוצא התפישתית העוברת שינוי והמרה.

חשוב לזכור, כי ההצמדות לתפישת עולם מוחלטת ומצומצמת, אינה מאפשרת להיחשף לאפשרויות רבות, שונות ומגוונות, המוסתרות מעינו של האדם השבוי בתפישת המציאות שלו. לכן, רבים מבני האנוש אינם חשופים לאפשרויות המצויות מחוץ לתפישת המציאות שלהם ובכך לכודים בה.

לשם הדוגמא, אדם המחזיק בנקודת מוצא תפישתית שהעולם הינו מרחב מלחמתי והישרדותי שבו מתקיים מאבק על משאבים, יקיים בתוכו תודעת חוסר והישרדות.

כאשר אותו אדם אינו כן עם עצמו, מקיים מערכות הסתרה ואינו ער לתוצרים הנובעים מתודעת החוסר וההישרדות, הוא יקיים בתוכו מובלעת פנימית של תחרותיות, קמצנות, קנאה והשוואתיות ובכך לא יהיה חשוף לחלונות הזדמנות הנפתחים בפניו ומייצגים מציאות שבה מתקיימת נדיבות, פרגון וקבלה את השונים והמגוונים.

חשוב להכיר בכך, כי מערכות הסתרה מפני העצמי, יוצרות מצב שבו האדם ממוסך מלראות ספקטרום אפשרויות רחב והוא נותר לכוד במרחב מצומצם שהינו תוצר של ההסתרה שהוא יוצר.
 

כנות – איכות מפתח לטרנספורמציה

אחד מן הכוחות המרכזיים המאפשרים לשנות את נקודת המוצא התפישתית ולנהל את תהליך הטרנספורמציה באופן הרמוני אשר אין בו נתקים או פערים פנימיים, הינו כנות.

בכנות מתקיימת מוכנות לקיים דיאלוג ישיר ובהיר. זוהי מוכנות לקיים שיח פנימי וחיצוני, נטול מערכות הסתרה או הגנה, שיח חשוף וער, אשר מאפשר לאדם ישירות בינו לבין עצמו, בינו לבין העצמי הקוסמי המבקש להנחות אותו בדרכו ובינו לבין האחרים.

הכנות יוצרת נפש אשר אין בה פיצול בין מה שהאדם מראה כלפי חוץ, לבין המתרחש בפנים. זהו מרחב שבו האדם מתנהל כך שפיו וליבו שווים, והתנהלותו כלפי חוץ תואמת את עולמו הפנימי. התנהלות אותנטית שכזו, מאפשרת לאדם לבסס יחסי גומלין בינו לבין עצמו ובינו לבין האחרים, המושתתים על יושרה וישירות וסוללים דרך מיישרין. זוהי דרך נטולת מהמורות, עניינית ורהוטה, אשר אין בה בזבוז משאבי נפש על מערכות הסתרה, ריצוי, הדחקה וריסון, אלא תיעול משאבי הנפש לתמיכת הרצון המזוקק ומשאלת הלב באמצעות לקיחת אחריות, טרנספורמציה, שינוי, תמורה והתפתחות.

הכנות הפנימית, החשיפות, והישירות, הינן תוצר של מוכנות לשחרר ולשנות הרגלי התנהלות הנובעים מן האגו, ומולידים תנועה במעגל סגור של היעדר כנות, המונע טרנספורמציה שלמה ומלאה.
 

מהו המעגל הסגור של היעדר כנות?

 

המעגל הסגור של היעדר כנות

 

המעגל הסגור של היעדר הכנות, לוכד את האדם בסיפורים המשרתים את היעדר הטרנספורמציה ומשמרים נקודת מוצא תפישתית חסרה ומסולפת.

ניתן לפוגג את המעגל הסגור מתוך מחויבות פנימית לכנות.
 

מהו מעגל העוצמה של כנות?

 מחויבות כלפי העצמי המזוקק קבלה עצמית מתוך אהבה והיעדר שפיטה חשיפות ומוכנות לעבור דרך כאב כנות: שקיפות, ערות, בהירות, ישירות, פתיחות פתיחת שדה הראיה אל עבר אזורים שלא נוח או לא נעים להתבונן עליהם שינוי נקודת המוצא התפישתית לקיחת אחריות ובחירה חופשית מודעת