זרע כוכבים המצוי מעבר לדתות עמים ושיוכים

זרע כוכבים

המצוי מעבר לדתות עמים או שיוכים

 

zera-cohavim

 

אהובים יקרים לוהאר, 

אלה אשר בחרו להיוולד אל מערכת המציאות של עולם ארץ בתקופה זו, בחרו לקחת חלק בתהליכים, המבטאים מעבר מחוקיות אחת לאחרת, מתפישת עולם ממוסכת וממודרת לתפישת עולם חדשה, מפוקחת, בהירה, המתבוננת על מערכת המציאות של עולם ארץ, בעיניים המזהות את האשליה הממכרת, הממשית, המעמידה פנים והסוחפת. עיניים מזהות אך לא מזוהות.

אלו אשר בחרו להיות נוכחים בעולם ארץ כבני אנוש בתקופה זו, בחרו לבטא נוכחות, אשר יוצרת שינוי מעצם נוכחותם. שינוי הנובע מהיותם בלתי מושפעים על ידי תפישות עולם מוטות, משובשות ומקובעות, אלא משפיעים, יוזמים, יוצרים, מהדהדים ומבטאים משמעויות חדשות ושפה חדשה.

עולם ארץ, נתון מזה תקופה ארוכה מאוד להשפעות, אשר יצרו התרחקות מן הכוונה הקוסמית שעמדה בבסיס חווית החיים על פני האדמה.

זוהי התרחקות מן האחדות הכוללת של כל בני משפחת האור, המקיימים ברחבי הבריאה יחסי גומלין הרמוניים, שיש בהם הפריה הדדית, ערבות, והכרה בהירה שהכל שזור בהכל במעשה מרקם קוסמי, הנובע מנקודה סינגולרית מזוקקת – מקור אחד.

השפעות אלו, מתמרנות את מערכת המציאות של עולם ארץ, באמצעות הגברה מתמדת של גלי השפעה היוצרים צער, כעס, פחד, תחושת איום, בלבול, חוסר אונים, התמכרויות ותחושות מחשבות ורגשות, המעצימים את אשליית הנפרדות ומותירים את האנושות מבוצרת בתודעת הממדים שלישי הגשמי ורביעי התודעתי.

בני האנוש, הינם שונים ומגוונים. מהווים הם פני ביטוי של אותה אחדות ראשונית, הטמונה בכל. התדמיות אשר מוכרות במרחב של ארץ, הינן תדמיות נפרדות, המהוות מערכת השתקפויות שדרכן ניתן לו לאור לבטא משחקים של התפתחות בעד פני ביטוי נפרדים, אשר שכחו את אחדותם.

בתקופה זו, מועברת תמיכה רבה אל עולם ארץ על מנת להשיבו אל ההכרה, כי האני הנפרד, הינו חלק משדה אחד מאוחד, רחב ידיים, אשר עולם ארץ הינו מרכיב מזערי ממנו.

במת המשחק של עולם ארץ, הינה זירת אירועים, המוטית על ידי תוצרי הנפילה אל טווחי הגל של החומר הדחוס והמקוטב. עולם ארץ נתון להשפעות היוצרות סחרור במחול אשלייתי, המעצים התמכרויות, תלות במשאבים חיצוניים, חוויית הישרדות, שכר ועונש, פחד, שנאה, נפרדות, חוסר, תחרות על מקורות הזנה, קורבנות וחולשה, הנובעים כולם ממיסוך תודעתי, המרחיק מן ההכרה, כי ניתן בכל רגע הווה נתון לעצור סחרור זה.

בני האנוש, הינם בוראים אשר שכחו את יכולת הבריאה שלהם, את עוצמתם ואת השפעתם. בכך, מתוך אותה שכחה, בוראים בני האנוש, פעם אחר פעם, תרחישים קולקטיביים, המבטאים את מערכת המציאות הכוללנית של עולם ארץ כהקרנה הולוגרפית הנובעת מפנימיותם, מבלי דעת.

 

פני המציאות האישית, הינם כפני העצמי.

פני המציאות הקולקטיבית, הינם כפני העצמי הקולקטיבי.

שינוי העצמי, יוליד שינוי של התרחישים המובעים

במציאות האישית והקולקטיבית.

 

כפי שנמסר לא פעם, חוקיות חדשה כבר נוכחת. מציאות חדשה כבר מתקיימת. המוכנות להסיט את נקודת המיקוד התודעתית אל עבר המציאות הזו, היא המפתח.

 הסטת נקודת המיקוד מרצף המידע המשודר ללא הרף בטווחי הגל של הממדים שלישי ורביעי, הינה תוצר של בחירה חופשית מודעת לנוע מתוך סחרור הנובע מרצף אירועים חיצוני, אל עבר נקודה פנימית של שקט, המאפשר הכרה ערה ובהירה.

הכרה זו, מאפשרת ליצור הסטה של המשקל הפנימי מכאב וצער אל אמפטיה ואהבה, מפחד והישרדות אל ביטחון קיומי, מכעס וטינה אל חסד וחמלה, ממוות וסופיות אל הכרה בנצחיות הנשמה, מצדקנות ווכחנות אל תקשורת ויחסי גומלין, מחשדנות ועויינות לרצון טוב ודיאלוג ומהפרדה הגורסת אני והוא או אנחנו והם, אל עבר הכרה כי הכל הוא אחד.

העברת המשקלים מאפשרת ליצור מרחב פנימי, המהווה אי של שקט, שלום ואהבה. ואותו מרחב, חובר הוא אל מרחבים נוספים שכאלה ומאפשר לאזן את המרחב הכוללני בו אנו שרויים.

היכולת לעורר את ההכרה הפעילה לכך, שאנו בוראים את מציאות חיינו, הינה היכולת לבטא מציאות פנימית, המשתחררת מן הסחרור השלילי, לטובת תפישת עולם חדשה ומציאות פנימית חדשה, שיש בה שלום, חסד, אהבה ואמפתיה, הכרה באחדות הטמונה בכל, קיימות הנובעת מהכרה כי השפע הקוסמי הינו רחב ורב ומבקש לבוא לידי ביטוי בעולם ארץ, על מנת להניעו אל עבר חוקיות חדשה ומציאות חדשה, הנקייה מהשפעות.

המוכנות להתעורר לאלוהות הפנימית, הינה המוכנות לנוע אל עבר בגרות קוסמית, אל עבר אחריות כוללת ואל עבר הפעלת יכולת הבריאה על מנת לבסס מציאות פנימית חדשה, המקרינה עצמה על המציאות המשותפת.

הקונפליקט הישראלי פלסטינאי, או היהודי איסלאמי, הינו תולדה של יחסי גומלין משובשים בין זרמים קוסמיים, אשר במהותם העילאית משרתים זה את זה ומפרים זה את זה. יחסים אלו שובשו עד מאוד בעולם החומר הדחוס.

המכנה המשותף המקשר ברמה הקוסמית זרמים אלה, הינו הרצון המשותף לבטא התפתחות השראה ויצירה. רצון מזוקק, היוצר תיאום ומבטא מחד אש אמונה בחינת ישמע-אל ומאידך אש בריאה ויצירה ממוקדת ומאוזנת בחינת ישר-אל.

אך כאשר אש זו פוגשת מחד מחשבה מקוטבת, שלילית ומוגבלת ומאידך רגשות נמוכים ומתלהמים המבקשים פורקן, הרי שנוצר סחרור, המרחיק מן הרצון המקורי והמזוקק, העומד בבסיס יחסי הגומלין, במתכונתם המקורית.

ההכרה הרעיונית באחדות הכוללת, חיבור לתודעה מזוקקת ותבונית והבאתה ישר-אל אופק האירועים המקומי לצד החיבור להרמוניה הקוסמית שבה ישמע-אל שומע את פעימות הלב הקוסמי המבטא פעימות של עילאיות רגשית, מאפשרים לבטא שיבה אל הרצון המזוקק והמקורי, אשר עומד בבסיס יחסי הגומלין הקוסמים בין זרמים אלו.

ורעיון זה, נועד לבסס שיתוף פעולה שבו הישר-אל מביע רעיוניות תודעתית מזוקקת וחדשנית והישמע-אל עוטף רעיוניות זו בהתפעמות, התלהבות ואמונה, המאפשרים להתניע מתוך נקודת המוקד הפלנטרית הנקראת המזרח התיכון, מרחב חדש של התפתחות.

בכך, אנרגיה הלכודה בקונפליקט ומאבק בין תדמיות אשלייתיות של עמים, דתות ולאומים תוכל להשתחרר ולהזין מציאות חדשה.

במהות המזוקקת, כולנו אחים. בני ברית. שותפי גורל.

במהות המזוקקת, כולנו נובעים ממרחבים בהם הכל שזור בהכל בהפריה הדדית ואהבה קוסמית, שבה אין האחד פוסל את האחר או מאיים על קיומו.

במתכונת הקוסמית יש מקום לכולם, יש מספיק בשביל כולם ותועלת הכלל והפרט שזורים זה בזה באופן הרמוני ושלם.

המוכנות להתבונן על הקונפליקט הישראלי פלסטינאי כמערכת השתקפויות, המזמינה בראש ובראשונה לאחדותיות ופיוס פנימי, הינה המוכנות לקחת אחריות על עולמנו הפנימי ולתאם אותו לחוקיות חדשה.

זוהי חוקיות של אחווה ושפע, הפריה הדדית ותיאום בין שונים ומגוונים, הערים לזהותם הקוסמית ומבטאים הלכה למעשה חזון נשמתי בהוויה אנושית.

 

זה לא רחוק.

זה לא גבוה

וזה לא בלתי אפשרי.

זה נוכח.

נדרש רק להסכים לנוע מעבר לאשליה, לפחד ולמיסוך

אל עבר מרחב חדש של אפשרויות, המצוי ממש מעבר לפינה.

 

"…עליכם להבין, שכאשר יאצילו בתוכם אותם אלה בני אנוש, את הבנת השיוך הקוסמי,
ואת הבנת, נאמר, האוריינטציה הקוסמית,
הרי, שיחברו הם עצמם להבנת היותם זרע כוכבים.

וכאשר יבינו, כי מהווים הם זרע כוכבים,
יימסו אותם גבולות, יתבטלו אותם שיוכים,
וייוותר אותו מצב של שותפות גורל, של בני משפחת האור,
המבקשים להתפתח אל מדרגת הפיתוח האבולוציוני הבאה…"

הליבה המרכזית 16.3.2011

 

כמוסת זמן מרחב לתמיכה

מאותו מקור

 

 

עד שיידם
קול אדם 
היוצר פחד, 
אז ישמע 
קול הנשמה.

אז כשנשמע 
פעימה,
אז נדע יחד,
כל הוויה 
פעימה אחת.

וכשנדע
ניזכר, 
נקלף תדמיות
וניזהר 
באור כוכבים, 
שאין בו עמים או דתות.

אור כוכבים 
משחק
משחקים של אור
ומבקש
הביתה לחזור.

אדם ואדם, 
צלם ודמות, 
תבניות של אור, 
מלב אחד,
מאותו מקור.

אור.