המעבר מחינוך לחניכה

המעבר מחינוך לחניכה
 

לוהאריה
3.6.2018
 

 

רבים בוחרים להביא ילדים לעולם.

הסיבות לכך שונות ומגוונות.

ישנם כאלה העושים זאת מתוך תכתיבים ונורמות מקובלות, הליכה עם הזרם ורצון להרגיש בטוחים ונורמטיביים.

ישנם כאלה המביאים ילדים מתוך רצון לפוגג את הפחד מבדידות.

ישנם כאלה שסופיות החיים על פני האדמה מעוררת בהם רצון שתהיה להם המשכיות.

ישנם כאלה המביאים ילדים מתוך אמונה דתית.

ישנם הרואים בהבאת ילדים, עניין פרקטי, המאפשר לגייס כוח עבודה אל התא המשפחתי או השבטי.

ישנם כאלה היולדים ילדים כחלק מרצון להשפיע על המבנה הדמוגרפי של החברה בה הם חיים.

ישנם כאלה המביאים ילדים, ללא כל מחשבה או סיבה מיוחדת, אלא פשוט כי ככה זה בחיים.

ישנם כאלה המביאים ילדים לעולם מתוך נביעה פנימית עמוקה ותחושה כי ההורות הינה חלק מן היעוד שלהם.

הורות - היבט אחד מתוך קשת רחבה של אפשרויות למימוש עצמי

​חשוב להכיר בכך כי הנביעה להוליד ילדים אינה אוטומטית וכי ישנם כאלה שבוחרים לא להביא ילדים לעולם, מתוך הקשבה פנימית והכרה כי אין להם רצון בכך, גם אם הדבר אינו מקובל והולך כנגד הנורמות.
ישנם כאלה שאינם יכולים להביא ילדים לעולם וחייהם מלאים בתחושת פספוס, חוסר, תסכול וניסיון להתגבר על המניעה הזו.

אחרים משלימים עם זאת ופונים למימוש עצמי באפיקים שונים.

כבני אנוש, אנו שונים ומגוונים וכך גם נתיבי החיים אשר כוללים בתוכם מגוון רחב של התנסויות. ההתנסות ההורית, הינה רק אחת מתוך שפע אפשרויות הביטוי והמימוש של החיים על פני האדמה.

שינוי מגמות באנושות בנושא ילודה

בהיסטוריה של האנושות הולדת ילדים היתה חלק בלתי נפרד מן החוויה האנושית אך ככל שננוע אל העתיד, הגישה אל הולדת ילדים, הורות וחניכה תלך ותשתנה.

כבר כיום אנו נתקלים במגמה שבה היחס אל הבאת ילדים משתנה.

במאמר שפורסם בנובמבר במגזין ניו סיינטסט (New Scientist) בשם: "העולם ב-2076: פצצת האוכלוסייה התפוצצה", כותב פרד פירס על החשש להתמוטטות של תשתיות כדור הארץ לאחר שאוכלוסיית העולם תגדל כל כך שלא ניתן יהיה להאכיל יותר את כולם, וטוען כי חשש זה הינו חשש שווא כאשר דווקא קיימת בעיה הפוכה אך קטלנית באותה מידה - שאוכלוסיית העולם לא מתרבה בקצב מספיק מהר להחליף את המתים.

המאמר גם מפרט חלק מהבעיות הנובעות מאוכלוסייה מזדקנת, כולל פחות חדשנות, שינויים תרבותיים וכלכלות הנוטות למיתון. עם זאת, הוא מוצא גם כמה יתרונות, ביניהם הטענה שחברות מזדקנות, פחות ימהרו להתחיל מלחמות. מעבר לכך, פחות אנשים בעולם - יאפשרו למערכת האקולוגית של כדור הארץ להתחזק. "הטבע ייהנה מהיתרונות", מסביר המחבר.

 עוד על כך תוכלו לקרוא כאן

האנושות עוברת בהדרגה שינוי עומק בתשתיות שהגדירו אותה. שינוי זה אינו פוסח על נושא ההורות והחניכה את דור ההמשך באופן המאפשר לו חיים של מימוש עצמי מועצם שיש בו רווחה וסיפוק לצד תרומה לכלל.

המבנים המשפחתיים המסורתיים משתנים בהדרגה, והתצורות להקמת משפחה הולכות והופכות מגוונות יותר ויותר.

עוד ועוד יותר נפוצות משפחות חד הוריות, משפחות חד מיניות, משפחות המורכבות מבני זוג המביאים עימם אל התא המשפחתי ילדים מנישואים קודמים וגם משפחות הבוחרות שלא להביא ילדים לעולם.

 עוד על כך כאן
 

כיצד תראה הולדה והורות בעתיד לבוא?

בעתיד לבוא תעבור האנושות אבולוציה שבה השונות והמגוונות האנושית תבוא לכדי ביטוי בהתאמה של המימוש העצמי לייחודיות האישית. בכך, לא כולם יולידו ילדים, הפניה לנתיב חיים של הורות, תהיה ייעודית וממוקדת, ולא כל בני האנוש ייקחו בה חלק.

משמע, החברה האנושית והקהילות השונות שירכיבו אותה ייצרו אפיקים שונים למימוש עצמי השזור בתרומה ושירות את החברה, כאשר הניתוב אל האפיקים השונים, יעשה במסלולי הכשרה ייעודיים, שיאפשרו לאדם המתחיל את דרכו בתוך הקהילה, לבטא עצמו במסלול בו בחר באופן מובהק, מקצועי ואיכותי, התואם את הרצון המזוקק שלו, את כישוריו ואת חזונו האישי הטמון בחזון הקהילה והחברה.

ההורות תלבש פנים שונות מאלו המוכרות לנו כיום. העוסקים בהורות יוכשרו לכך באופן עמוק וייעודי, היחס אל הורות יהיה מתוך כבוד רב, הנובע מן ההכרה כי תהליכי החניכה והגידול את הילדים, הם אלו המשרטטים ומעצבים את פניה העתידיים של החברה והקהילות השונות המרכיבות אותה.

הילדים שייוולדו יובאו בתכנון מבוקר וקפדני, וההורות תהיה הורות שאינה רכושנית או בעלתנית, מכיוון שהילדים יהיו מחוברים לקהילה כולה ומהווים את דור ההמשך שלה.

מתוך כך, גידול הילדים והחסות עליהם, לא ימוקד רק באלה המהווים את בעלי החסות הישירה (לצורך ההגדרה המוכרת לנו - הורים) אלא יתחלק בין חברי קהילה שונים ומגוונים, שיעניקו לילדים שפע ערכי, רוחני, תודעתי, רגשי ויסייעו בידם בפיתוח מיומנויות שונות ומגוונות ובטיפוח והבאה לכדי ביטוי של הייחודיות שלהם.

שינוי מגמה - חינוך אל מול חניכה

שיעור החיים של ההורות טומן בחובו תפקיד מהותי שיש בו מחויבות ואחריות להעניק לילדים את הסביבה האופטימלית לצמיחה, ביטוי של הייחודיות האישית שלהם ומימוש ייעודם.

תינוק הנולד אל תוך עולם החומר הגשמי והממשי, נולד אל מערכת מציאות אשר אליה הוא נדרש להסתגל בהדרגה. הסתגלות זו יוצרת תהליך התפתחות מתון מתינוק/ת לילד/ה, ומילד/ה לנער/ה, ומנער/ה לגבר או אישה.

תהליך ההתפתחות המתון הזה, טומן בחובו התפתחות ביולוגית ונפשית ופיתוח מודעות עצמית וסביבתית התואמים את סביבת המציאות של עולם ארץ ומאפשרים גילוי עצמי והשתלבות בחברה לשם מימוש עצמי.

מערכת היחסים של הורים וילדים נועדה ליצור את המרחב בעבור תהליך ההתפתחות ההדרגתי הזה, כאשר ההורים, בתפקידם המזוקק, נועדו להוות חונכים ומורי דרך בשבילי החיים האנושיים ולפרוש מטרית חסות תודעתית ומודעותית, ערכית, רגשית ויישומית, המכשירה את הילד למשחק החיים על פני האדמה.

תהליך החניכה מבסס מערכת יחסים התומכת התפתחות אישית, שבה ההורה או החונך מעניק מניסיונו מתפישת עולמו וממיומנויותיו לנחנך ובכך מאפשר לו לצמוח ולהרחיב תודעתו וערכיו, לטפח מודעות עצמית ונפש מגבה ולגבש מיומנויות שונות ומגוונות. תהליך החניכה, מאפשר לנחנך לגלות את צביונו האישי ואת אישיותו המזוקקת והאותנטית, ומסייע לו לממש את הפוטנציאל הייחודי הטמון בו תוך למידה של יחסי גומלין הרמוניים עם העצמי ועם הסביבה.

בנוסף, חושפת החניכה לידע וחכמה שנצברו בקהילה ובחברה ולמסורות היוצרות תשתית ערכית וחיבור למהות ומשמעות.

על מנת שתהליך החניכה יהיה אפקטיבי ושלם, על מערכת היחסים להיות נטולת הזדהות או ערבוב, כך שהחונך יוכל להביא אל הנחנך את מלוא החסות והסיוע ולהכווין אותו למימוש הפוטנציאל האופטימלי שלו, מבלי שיהיה מזוהה עם הנחנך או מוטה על ידו.

זוהי מערכת יחסים שיש בה אהבה, ערבות, בהירות מחשבתית ורגשית, הגדרת גבולות ברורה בין החונך לנחנך כישויות אינדיבידואליות עצמאיות, התמקדות בדרך שאין בה הצלחה או כישלון, היעדר תלות בתוצאה, הקשבה, הכלה, אמפתיה, סבלנות וערבות.

בפועל, לאורך תקופה ארוכה החברה האנושית לא חנכה את ילדיה, אלא פיתחה מערכות חינוך ומסגרות חינוך נוקשות, שתכליתן הייתה להקנות לילדים תכונות, ערכים, ידע ומיומנויות אשר יכשירו אותם לחיים בתוך הקהילה והחברה באופן מוגבל המתואם למסגרות ולמערכות האמונה המקובלות.

ההורים, אשר רבים מהם היו שבויים במרוץ החיים ההישגי וההישרדותי, לא היו פנויים או מוכשרים לקיים תהליכי חניכה, ובכך גידול הילדים נעשה פעמים רבות בחוסר מודעות, עול, והזנחה.

מסגרות החינוך השונות הפכו ל"מפעלים" שבהם "פסי יצור" קבועים, אשר נועדו להנפיק מן הילדים המגיעים אליהם, תוצרים המשרתים את מערכות האמונה והנורמות הרווחות, תוך התעלמות מן הייחודיות של כל ילד וילד, מן הצרכים השונים והתמקדות בתוצאות ותוצרים הנמדדים על פי מדדים מוגבלים ומעוותים.

לאורך תקופה ארוכה, ההורות ומסגרות החינוך השונות נמצאים בתהליכי שינוי, הנובעים מהתפקחות ורצון לתת מענה לדור החדש של הילדים, אשר מסרבים להתאים עצמם למסגרות הקיימות ומאלצים אותן להשתנות.

המעבר מ-"משפחות קראמה" ל-"משפחות נשמה"

על מנת להתבונן על נושא ההורות בראיה רחבה נדרש להיפתח תודעתית להכרה כי כל מי שנולד אל תוך מערכת המציאות של עולם ארץ, מקורו בממדים גבוהים ומעודנים, שבהם הקיום אינו פיסי.

ניתן לראות את הישות האנושית כהוויה גשמית, הנושאת בתוכה אינטליגנציה קוסמית מזוקקת ותבונית (נשמה), המפתחת עצמה באמצעות החוויה הגשמית. בכך, הרוח הקוסמית חוקרת עצמה בחומר במחזורים של לידה ומוות היוצרים אסופה של התנסויות בתוך בית הספר הנפלא – כדור הארץ.

אנו מצויים בתקופה מרתקת של מעבר ממדרגה למדרגה באבולוציה של האנושות. משמע בית הספר הקוסמי "כדור הארץ", משתנה לבלי היכר ומאפשר לקחת את ההתנסות האנושית אל עבר פרק חדש.

תהליך זה, משנה את פניה של החברה האנושית ומשפיע על כל תחומי החיים ובהם גם מערכות היחסים, מבנה החברה האנושית וכמובן גם נושא ההורות והחינוך.

במדרגה הקודמת, ההולכת ומסתיימת, מערכות היחסים התבססו על שיעורי חיים קוסמיים אשר נצברו לאורך גלגולי החיים על פני האדמה. בכך לוו מערכות יחסים רבות ובהן מערכות היחסים בתוך המשפחה, במטען רגשי גדול ובאתגור הדדי שנועד ליצור התפתחות והשלמות בתוך שושלות קוסמיות.

משמע, ההתקבצות של הורים וילדים אל תוך מבנים משפחתיים, יצרה "משפחות קארמה" אשר ביטאו למידה והתפתחות דרך מערכות יחסים בעלות משחקי תפקידים מוגדרים שפעמים רבות לוו בחיכוך והתמודדות (שולט-נשלט, קורבן-מקרבן, נאמן למוסכמות-מורד, משיכה-דחיה, אהבה-שנאה, ציפייה-אכזבה, תלות-עצמאות ועוד...).

מתוך כך, פעמים רבות, היחסים בין הורים לילדים יצרו נתיבי חיים מאתגרים וטעונים, שכללו גם "העברה בין דורית" של מטענים ושיעורי חיים, אשר לא הגיעו לכדי פיתרון, מיצוי והשלמה.

המעבר למדרגה החדשה באבולוציה האנושית, מובילה לשינוי של אופיין ההתפתחות הזה, ומאפשרת ליצור את המעבר מ-"משפחות קארמה", שההתאגדות שלהן מבוססת על למידה מתוך חוסר, חיכוך ורצון להשלמה התפתחותית, אל "משפחות נשמה", שההתאגדות שלהן הינה כדף חלק, המהווה מרחב נקי ממשקעים ומטענים.

הדבר ישנה מאוד את מערכות היחסים המוכרות לנו ויציע לאנושות מערכות יחסים המבוססות על קשרי גומלין חדשים לגמרי.

ההתאגדות של "משפחות נשמה" כבר קורית בקרב חלוצים והינה על בסיס רצון יצירה משותף שתכליתו לאפשר מדרגה חדשה של התנהלות כשותפים היוצרים יחדיו את סביבת החיים והמציאות.

פרק חדש – שינוי ההולך וצובר תאוצה

בתקופה בה אנו נמצאים, יותר ויותר הורים ואנשי חינוך, חשים בתוכם קריאה פנימית להתרועע עם גישות חדשות המאפשרות לטפח את הילדים ולהעניק להם כלים לערות תודעתית ומודעותית, חוסן ואיזון נפשי, חיבור למהות ומשמעות, ומימוש הייחודיות שלהם באופן יצירתי ומלא בהשראה.

המוכנות לפרוץ את תקרת הזכוכית, לשחרר הזדהות עם נורמות ומסגרות התנהלות מוכרות, היא זו המובילה לפתיחות להתרועע עם תפישת עולם חדשה, וליכולת להתוות נתיבים חדשים של הכשרה וחניכה בעבור הילדים החדשים הנולדים אל עולמנו ומעודדים אותו להשתנות.

 

המלצה חמה 

למבקשים לרכוש כלים למעבר מחינוך לחניכה – מוזמנים לסדנת המעבר מחינוך לחניכה, אשר מזמינה הורים ואנשי חינוך, לקבל פרספקטיבה, כלים ומיומנויות חדשות.
 

לתכניות הרדיו של האוניברסיטה הקוסמית - מחינוך לחניכה