המדריך לחציית סף בתהליך הטרנספורמציה חלק 2 - ערכה לשעת חירום

המדריך לחציית סף בתהליך הטרנספורמציה

 

חלק שני

״ערכה לשעת חירום״

 

לוהאריה
15.6.2018

 

המדריך לחציית סף בתהליך הטרנספורמציה

 

הקדמה: היו ערים למערבולות התעתוע שעלולות להופיע בדרך

אם אתם מקיימים תהליכי טרנספורמציה, סביר להניח שאתם כבר מכירים בכך שתהליך זה כולל עליות ומורדות שבהן הנפש עוברת שינוי, והאגו עובר הגדרה מחדש, ההופך אותו ממכשיר הגדרה עצמית בולם, מפריד ומשבש את תפישת המציאות, לכוח פנימי תומך המשרת את העצמי המזוקק ואת הכיוון והכוונה הנובעים מן הנשמה.

בתהליך שבו האגו עובר הגדרה מחדש, פעמים רבות יחווה האדם התנגדות פנימית היוצרת מערבולת המשבשת את תפישת המציאות ועלולה להוביל לתעתוע.

לא פעם ראיתי אנשים המצויים במערבולת התעתוע, אינם מודעים לכך, ומושכים אחריהם אל תוך המערבולת אנשים נוספים.

בכך האדם בולם הן את עצמו והן את האחרים, ואנרגיה רבה מושקעת בתנועה בתוך המערבולת, מבלי שהאדם ער לקיומה של המערבולת או מכיר בהיותו שרוי בתוכה.

לכן, חשוב כי תכינו לעצמכם "ערכה לשעת חירום", שתבטיח כי גם אם איבדתם את הבהירות ואתם מצויים בתעתוע, תוכלו לקבל פרספקטיבה בהירה היוצרת תהליך מהיר של חילוץ מן המערבולת והתייצבות על קרקע נפשית יציבה שממנה ניתן לטפח את השתילים הרכים של היבטי עצמי חדשים.

***

״ערכה לשעת חירום״ בתהליך הטרנספורמציה

ערכה לשעת חירום

הבה נתבונן על הכלים ש"בערכה לשעת חירום":

כלי מספר 1 – אקסיומות 

בין השאר, ערכה זו מורכבת מאקסיומות אשר אתם מסכימים ביניכם לבין עצמכם שלא ניתן לכם לערער עליהן ברגעי קושי וטלטלה.

דוגמאות לאקסיומות שכאלה:

  כל מה שיש בו נפרדות וחוסר לקיחת אחריות-  הוא קולו של האגו המסרב ליצור התפתחות ושינוי

 כל מה שיש בו שליליות, שיפוטיות, ביקורתיות, השלכה והטחה – הינם דרכו של האגו להרחיק אותי מזיהוי מקומות בנפש המבקשים ריפוי, השלמה והחלמה

 אשמה וקורבנות - הינן דרכו של האגו להציף את הנפש ברגשות שליליים המונעים תנועה פרואקטיבית של יצירה והגשמה

 מניפולציה, פתלתלות ושימוש במערכות הסתרה – הינם קורי האשליה של האגו המונע ממני לקיים תקשורת מפתחת, מקרבת, בונה ומעצימה 

 פסילה, חשדנות ויצירת תנאים – הינם דרכו של האגו ליצור הפרדה והיעדר התמסרות, ובכך לשלוט בתהליכים ולהאט אותם

 קטנות והאדרה עצמית – הינם שני צדדים של אותו מטבע

 תאוותנות וחיפוש אחר הזנה חיצונית – מותירים אותי תלוי וחסר

 חשיבות עצמית ויומרנות, הינן דרכו של האגו לשמר העמדת פנים שאין בה אומדן עצמי בהיר ומוכנות לרוקן את הכוס

 הדיפה, ווכחנות וצדקנות – משמעותם הצמדות לאג'נדה ושימור תקרת זכוכית אישית

 ציניות הינה דרכו של האגו להחזיק במערכות הגנה ולמנוע פתיחה של הלב

 מוחלטות הינה דרכו של האגו לחפות על היעדר מובהקות

 בידול של האדם מן התודעה והצגה של העצמי ככזה "יוצא דופן", שעליו לא חלה התודעה וגם לא חלות אפשרויות השינוי וההתפתחות – הינו דרכו של האגו למנוע צמיחה

 מאגרי הכאב הם סופיים – המוכנות לעבור דרך כאב יוצרת ריקון של מאגר הכאב והתבהרות רגשית. כאשר כאב נפשי הוא מתמשך, זה סימן שהאגו מתבוסס בכאב ומכור אליו

לנוחותכם מצורף מסמך המכיל את כל האקסיומות האלו כתמונות:

 PDF iconריכוז של כל האקסיומות כתמונות.pdf

***

כלי מספר 2 – הסכמות

צרו ביניכם לבין עצמכם הסכמות אשר אתם מתחייבים לקיים.

בהקשר זה ממליצה בחום על הספר "ארבע ההסכמות" מאת דון מיגל רואיס, נצר לשושלת שמאנים ומרפאים ממקסיקו, אשר התבסס על החוכמה הטולטקית העתיקה של אבותיו הקדמונים כשכתב את הספר הנפלא הזה.

ארבע ההסכמות שהספר מביא והן בסיס מזוקק ומהותי לחיים מתוך רווחה, מאור פנים ומימוש מועצם:

  1. שמרו על טוהר המילה
  2. אל תיקחו שום דבר באופן אישי
  3. אל תניחו הנחות
  4. עשו תמיד כמיטב יכולתכם

דוגמאות להסכמות נוספות:

 אני מכיר בעוצמה של המילים ולכן מתחייב לעשות שימוש במילים מתוך אחריות וטוהר ולהימנע מרכילות, הוצאת דיבה, ביקורת, שפיטה ופסילה את האחרים

 אני מכיר בחשיבותה של תקשורת ולכן מתחייב לקיים עם האחרים דיאלוג ומשוב, ככוח בונה ותומך הבונה גשרים של סובלנות והדדיות 

 כאשר אני מזהה בתוכי התנגדות – אני מתחייב להתמסרות

 כאשר אני נוקט בפעולה, אני יוצר אדוות המשפיעות על כל אלה המקושרים אלי. מתוך כך אני מתחייב לקיים אחריות אישית כלפי ההשראה שאני יוצר  

 אני בוחר לחבור לאנשים על בסיס מכנים משותפים בונים וחיוביים, בכך אמנע מחיבורים המבוססים על מכנה משותף שלילי שאינו תואם את הערכים שלי  

 כאשר מורה דרך שלי "מניף דגל אדום" ומסמן לי כי אני בתעתוע, אני מתחייב להיענות לידו המושטת ולקבל את הפרספקטיבה שהוא מציע לי 

***

דגל אדום כלי מספר 3  -  הסכמה על "הנפת דגל אדום" 
  

כלי נוסף בערכה לשעת חירום הוא ליצור בתוככם את ההסכמה כי מורה הדרך, המלווה אתכם בתהליך הטרנספורמציה, יהיה רשאי "להניף דגל אדום" ולסמן לכם כי אתם מצויים בתעתוע, כאשר אתם מתחייבים לכך שלא תערערו על ההכוונה המתקבלת מאותו אדם ותתמסרו לידו המושטת המסייעת ביציאה מן המערבולת.

מן הניסיון שלי בליווי של תהליכי טרנספורמציה מן השלבים הראשוניים שלהם ועד לשלבים מתקדמים של אינטגרציה מלאה של העצמי האנושי עם העצמי הקוסמי, לא פעם עשיתי שימוש בהסכמה המתוארת, "הנפתי דגל אדום" וסימנתי לנחנכים כי הם מצויים בתעתוע.

ההסכמה שהתקיימה ביני לבין הנחנכים השונים, היתה, שלא משנה מה המצב, ועד כמה המציאות הפנימית נראית ומרגישה אמיתית - הם מתחייבים לקבל את השיקוף שלי כמראה מקום המייצג את המציאות האובייקטיבית.

הסכמה זו, הובילה פעמים רבות לתהליכי חילוץ מהירים, התפקחות מאשליית האגו וקפיצת מדרגה התפתחותית.

הבנה חשובה נוספת, הינה כי כאשר האגו מזהה איום על ההגדרה העצמית שהוא מחזיק בה, או פוטנציאל לעליית מדרגה שבה התמכרויות, אג'נדה ומתווי נפש עומדים להשתנות, ייצור האגו דה לגיטימציה של הדרך או של מורה הדרך. לכן ההסכמה על "הנפת דגל אדום", מאפשרת למנוע פוטנציאל שלילי שכזה שבו האדם "מפטר" את מורה הדרך, מקטין ופוסל אותו, הופך אותו מאוהב לאויב, ובכך בולם את תהליך הטרנספורמציה.

ההמלצה שלי היא כי כאשר אתם מצויים בבהירות, תכינו לעצמכם את סט האקסיומות לשעת חירום, שכחלק ממנה תיצרו הסכמה פנימית ברורה, כי ברגע האמת העדיפות שתתנו הינה למורה הדרך, מתוך התמסרות והכרה כי דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

***

כלי מספר 4  - היו "זנב לאריות" ולא "ראש לשועלים"
 

אריהפרדוקסשועל

המלצה נוספת, הקפידו לקבל פרספקטיבה, מכאלה שאינם מזוהים אתכם או עם המגדרים אליהם אתם מקושרים.

מדוע?

הנטייה של האגו, (על פי העיקרון דומה מושך דומה) הינה להקיף את עצמו בכאלה אשר יוצרים תיאום לאיכויות שהאגו ניזון מהן ונאחז בהן. מתוך כך, האדם המובל על ידי האגו, עלול לקיים קשרים וחיבורים שבהם נוצרת הזנה שלילית המעצימה ומטפחת את מתווי הנפש אשר האגו מכור אליהם.

חיבור שכזה, על בסיס מכנים משותפים נמוכים ושליליים, יוצר מעגל סגור המוזן על ידי דיאלוג ממסך שבו מערכת היחסים מספקת לאדם הצדקה ומעניקה לגיטימציה לאג'נדה של האגו ולאיכויות הנפשיות בהן הוא נאחז.

חיבורים על בסיסים שליליים יסתמכו על איכויות נפשיות שאין בהן מאור פנים ויש בהן ביקורתיות, שיפוטיות, קורבנות, טרוניה וחוסר לקיחת אחריות, מערכות הסתרה, רכלנות, השלכה, פריקה, השמצה, הזנה רגשית היוצרת ערבוב ותלות, דרמה, מאבקי שליטה, כוחניות, יומרנות, הזדהות, ריצוי התובענות של האגו ועוד (ערכת האקסיומות שיצרתם ככלי מספר 1 ל"שעת חירום", תסייע מאוד לזהות חיבורים על בסיסים שכאלה).

לכן, חשוב עד מאוד, לבחור באופן יזום, בתקשורת עם כאלה המציעים מערכת יחסים המבוססת על איכויות תומכות שיש בהן כנות, לקיחת אחריות, שקיפות, ישירות, הקפדה על טוהר המילה, עידוד של הכלה עצמית ועצמאות רגשית, ענווה, אמפתיה, אותנטיות וערבות הדדית שיש בה מחויבות של החברים לתמוך זה את זה בביטוי שהינו חיובי ובונה.

***

תהליך הטרנספורמציה, הינו מסע של היוולדות מחדש.

במסע זה, נדרשת הסכמה להשתנות, להחלים את הנפש, לשחרר מטעני עבר ומגדר עצמי מקובע ולהיחשף לרבדים חדשים של העצמי ושל האחרים.

היגד מהותי עליו אני ממליצה, שיכול לסייע בתהליך הזה של היוולדות מחדש:

"אינני העבר שלי.

אני נוכח/ת בזמן הווה נתון, נטול/ת זהות מוגדרת, חופשי/ה להיות כל מה ומי שאבחר..."

( מי שרוצה להרחיב את ההבנות על כך מוזמן לקרוא את חבילת התודעה "היאחזות בעבר - יצירה של לולאת זמן" )

***

למסע ההיוולדות מחדש, דרושה התמסרות, מוכנות להשתנות, כמו גם המוכנות לשאול את עצמכם בכנות וסקרנות:

  • מי אהיה בלי משקעי העבר וכאבי הנפש?
  • כיצד נחווית האנושיות החדשה?
  • ואיך ארצה לשרטט את פני אישיותי הארצית ולהגשים עצמי במדרגה חדשה?

התשובות לשאלות אלו, יפתחו פתח לקסמים.

מה שניצור הוא שיהיה.

חזרה לחלקו הראשון של "המדריך לחציית סף בתהליך הטרנספורמציה חלק 1 - מהותה של עוצמה 

לוהאריה